יותם דוברין

בשני העשורים האחרונים, עולם קולנוע האקשן חווה שתי יציאות של סרטים ששינו את פני הז’אנר: "חטופה" מ-2008 ו"ג’ון וויק" מ-2014. בעקבות סרטים אלה, ניכרו השפעות משמעותיות על יצירות אחרות בתחום. ניתן להצביע למשל על "איש הקוף" משנה שעברה, שאימץ את הקונספט של "ג’ון וויק", העביר את מיקום העלילה להודו והפך את גיבור הסרט לאיש עממי. לסרטים אלו מצטרף כעת "חסין כאב" החדש, בכיכובו של ג’ק קוויד – זמן קצר לאחר הופעתו האחרונה במסך הגדול ב"חברה מושלמת".

דמיינו עולם עתידני שבו המוות הוא רק אי-נוחות זמנית. "מיקי 17" של הבמאי המבריק בונג ג'ון-הו מציג בפנינו מסע התיישבות בין-כוכבי שבו אדם בשם מיקי (רוברט פטינסון) משמש כ"מתכלה" – עובד המוקרב במשימות מסוכנות, כשטכנולוגיה מתקדמת מאפשרת להדפיס אותו מחדש עם זיכרונותיו שמורים. הכל מתערער כאשר שני שיבוטים של מיקי – מספר 17 ומספר 18 – מוצאים זה את זה בו זמנית, ומעמידים בסימן שאלה את משמעות הקיום האנושי.

במציאות מקבילה לחברה הישראלית שאנו מכירים, מתרחש “חלב”, סרטה המרתק של הבמאית מאיה קניג. אמנם הסביבה דומה מאוד לישראל שלנו, אך ההבדל המהותי טמון בקיומה של חברה בשם “שביל החלב” – תאגיד שמסרסר נשים ממעמד כלכלי חלש לייצור תעשייתי של חלב אם. בלב העלילה עומדת טאלה, אותה מגלמת הילה רוח בתפקיד הקולנועי הראשון שלה, מוזיקאית אינדי לא מצליחה ואם טרייה, שבעקבות משבר כלכלי מתחילה לעבוד בשביל התאגיד המפוקפק. אך כאשר טאלה מוצאת את עצמה נתקלת בפנים אל פנים עם האישה שמקבלת את חלב האם שלה, העלילה מקבלת תפנית מרתקת.

אחד מתתי-הז'אנרים הפחות מוערכים בקולנוע האימה (שבכללותו אינו זוכה להערכה מספקת) הוא הספלאטר-קומדיה (Splatter). אין מדובר בסרטים סטיריים דוגמת "הצעקה" או אף בקומדיות כדוגמת "מת לצעוק", אלא בסרטים המשלבים אלימות קשה ביותר עם הומור, לעיתים אף גס. אחת מסדרות הסרטים המזוהות ביותר בנישה זו היא סדרת "מוות אכזרי" של סם ריימי – סרטים שהביאו את הבמאי הצעיר לתודעה ציבורית רחבה יותר ואפשרו לו ליטול על עצמו פרויקטים גדולים יותר, כדוגמת סרטי "ספיידרמן" של שנות האלפיים. במאי נוסף שדרכו החלה בנישה זו הוא לא אחר מאשר פיטר ג'קסון. בטרם ביים את טרילוגיית "שר הטבעות" המונומנטלית, יצר גם פרויקטים קיצוניים כמו "טעם רע" (1987) ו"מוות קליני" (1992).

יריית הפתיחה המהותית של השנה ב-MCU הגיעה בשעה טובה למסכים – כשמונה חודשים לאחר "דדפול וולברין" – וחרף כל הסיכויים הצליחה לנחות היטב. "קפטן אמריקה: עולם חדש מופלא" מביא למסך הגדול את סאם וילסון (אנתוני מאקי), שעד לא מזמן היה מוכר רק בתור פלקון, בבכורתו כדמות המובילה. לאחר מסעו בסדרת הסטרימינג "הפלקון וחייל החורף", הסרט נפתח כאשר סאם כבר מגובש בתפקידו החדש כקפטן אמריקה. המציאות שלו מתערערת עם השבעתו של תדאוס רוס לנשיא ארצות הברית.

מסעו של טימותי שאלמה לאורך השנים ממצב אותו כשחקן המשמעותי של דור ה-Z, ותפקידו כבוב דילן בסרט הביוגרפי החדש "אנונימי לגמרי" מבסס קביעה זו. ג'יימס מנגולד, במאי קולנוע אקלקטי שלפני עשור ביים סרט ביוגרפי על הזמר ג'וני קאש, ניצב בראש הפרויקט. זהו סרטו הראשון שבו הוא נושא בתפקידי הבימוי, הכתיבה וההפקה. עלילת הסרט מתארת את עלייתו של דילן לתהילה בראשית שנות השישים ואת מעברו לנגינה בכלים אלקטרו-אקוסטיים במחצית העשור.

בינואר נהוג מדי שנה שאולפני הקולנוע משחררים את סרטיהם החלשים ביותר, במיוחד בז'אנר האימה. השנה קיבלנו כמעט מדי שבוע הוכחות כי המצב אינו הכרחי. רגע לפני תום החודש, יצא סרטם החדש של אולפני ההפקה BoulderLight Pictures, האחראים על סרטים כדוגמת "ברברי" ו"השמירה". בשונה מהסרטים שהוזכרו, "חברה מושלמת" החדש מסמן כיוון שונה במקצת עבור המפיקים מבחינה סגנונית.