לפני חמש שנים בילי אייליש פרצה לפופולריות, אמנם קשה לזכור אבל היא הייתה אז בת 17 בלבד. למרות היותה קטינה, לטרולים באינטרנט זה לא הפריע להחפיץ אותה והטריד אותה בתגובות על הגוף שלה (שבכלל היה מכוסה). היחסים החמים-קרירים עם הציבור עלו שוב לחדשות, בדצמבר 2023 בזמן ראיון עם עיתון Variety, הכתבה הדגישה את מה שבעיניה של אייליש היה תפל – משיכתה לנשים. בכתבה היא מצוטטת בכך שהיא במפורש מודה במשיכה הזו. בתגובה לכתבה באינסטגרם, אייליש בעצם האשימה את העיתון בזה שהוא התעכב איתה על הנקודה הזו במטרה להוציא ממנה את האייטם ובכך גם עשה לה אאוטינג.
מכאן נחזור להווה – בשישי האחרון (ה-17 למאי) שוחרר אלבומה החדש 'HIT ME HARD AND SOFT'. האווירה המתוארת קודם מהאאוטינג בתקשורת מתנשאת על האלבום. השירים החדשים כאן מתארים משיכה, תשוקה ובכלל אהבה גם לנשים – מה שבעבר לא תואר במוזיקה שלה. ההחלטה הזו בעיני עוצמתית ביותר ובכך גם מעצימה את חווית ההאזנה.
אם אלבום הבכורה של אייליש היה המשך לסאונד שלה מתוך המיני-אלבומים והאלבום השני היה התפתחות בסאונד, גם הפעם האלבום השלישי מציג אבולוציה. בתור התחלה אגיד שיש ל-'HIT ME HARD AND SOFT' את אחד הסימנים החשובים בעיני להצלחה של אלבום – סימנתי את כל השירים בלייק בספוטיפיי. הוא מורכב מעשרה שירים בסך של פחות מ-45 דקות, דבר שהוא שינוי חד מאלבומה הקודם שהיה קרוב לשעה עם שישה עשר שירים.
חישוב מהיר מגלה שממוצע משך השירים הוא סביבות ארבע וחצי דקות – ארוך מרוב השירים בפופ של היום שבקושי מגיעים לשלוש דקות. חשוב רק לומר שאין פה שום כוונה לומר שהשירים ארוכים מדי או חס וחלילה משעממים – השירים דינמיים ומרגישים שהם לא חוזרים על עצמם יותר מדי. למעשה, השירים הארוכים, שחלק אפילו יותר מחמש דקות, מתפתחים הרבה במהלכם. זהו סגנון כתיבה והפקה שמרגיש שבילי רק התנסתה איתו בשיר 'Happier Than Ever', וכאן היא עושה את זה מצוין בכל פעם.
האלבום נפתח בשיר 'SKINNY' שהוא מתחיל בשירה עם ליווי גיטרה חשמלית נקייה. אייליש מתארת את הקשיים שלה עם דימוי גוף וחוסר הביטחון שלה לצל הפעם הראשונה שבה התאהבה. היא מציינת את האכזריות של הרשת (אני נזכרתי אישית בטרולים שתקפו אותה ברשתות ב-2020 על תמונה שדלפה בה היא לבושה באופן יומיומי כשהיא בעיסוקים שלה, כנראה היה מדובר בכלל בתמונת פפראצי). ככול שהשיר מתקדם נכנס תזמור כלי קשת נהדר שאחיה פיניאס כתב (שמשמש גם כמפיק מוזיקלי קבוע של אייליש). אותו תזמור גם מתגבר עוד יותר לקראת הסוף ומעביר אותנו באופן חלק לשיר הבא.
'LUNCH' נכנס בבום. אייליש פותחת בשורה הראשונה ומקבילה מין אורלי עם אישה לארוחת צהריים. מדובר במהלך נועז שלה לאחר שנים של אמביוולנטיות בנושא המיניות. היא ממשיכה ומתארת את מערכת היחסים איתה, התשוקה אליה והרצון להיות יותר מסתם ידידה – כל אלו נושאים מרכזיים במהלך כל האלבום. מבחינת הסאונד השיר הזה ספציפית לא משהו מיוחד מדי – הוא מרגיש מאוד שגרתי יחסית לפופ האלטרנטיבי עם הגיטרות (שנשמעות בפזמון קצת כמו הפתיח של 'סמוך על סול') והקלידים. כמובן שכמו תמיד, השירה שלה פשוט יוצאת מן הכלל.
השיר שהכי בלט עבורי באלבום ללא ספק היה 'CHIHIRO'. אתחיל מכך שדעתי מבוססת גם בגלל שעצם שמו הוסיף אצלי נקודות – 'המסע המופלא' הוא הסרט האהוב מכל הזמנים מאז הילדות (שם השיר הוא שמה של הדמות הראשית בסרט). יתר על כך גם הקבלה בין עלילת השיר לבין עלילת הסרט. מסופר בשניהם על דמות ראשית שלומדת להתמודד עם הפחדים שלה ולהעריך מחדש את ערך החיים. במקום לגלות שהוריה הפכו לחזירים, אייליש מגלה שמערכת היחסים שהיא בה נלקחה ממנה.
לסאונד יש בהתחלה אסתטיקה של פופ אלטרנטיבי ושקט עם וייב lo-fi. הקיק והסנייר מאוד עמומים כך שהתדרים הגבוהים היחידים הם קולה הבולט של אייליש. ככול שהשיר מתקדם מתווספים קצת סינטיסייזרים נוצצים עד שנכנסים ארפז'ים עוצמתיים. יחד איתם קולה של אייליש מתגבר ועולה בטונים. הרגשות החזקים גם הם מתעצמים ככול שהשיר מתקדם ואנו מגלים כמה מערכת היחסים הזו אבודה. חשוב לציין שזהו השיר הראשון באלבום שהוא מעל חמש דקות והרגיש לי שהוא הצדיק כל רגע.
הבלדה 'WILDFLOWER' עוצמתית ומספר על חברות של אייליש עם אקסית של מכר שלה אחרי שעברה פרידה קשה. ככול הנראה מדובר באקסית של חבר בלהקה של אקס של אייליש.. הכתיבה כרגיל סוחפת, יצירתית ומתארת את הקשיים בחברות הזו. ליווי הגיטרה האקוסטית ושילוב הלהקה בהמשך מעצימים את השיר עוד יותר. הפזמון שחוזר בשילוב קולות רקע לאחר צירוף הלהקה נהיה ענק יותר.
שיר בולט נוסף הינו הסיום 'BLUE'. מדובר בשיר אפי שכמעט מגיע לשש דקות! הוא עובר בין אווירות שונות ובעצם מחולק לשניים. על כל השיר מרחף הצבע הכחול המסמל מים (כמו בעטיפת האלבום), טבע, צלילות וגם דיכאון. בחלק הראשון אייליש מספרת על מערכת יחסים שצר לה שהסתיימה ובשני על הנסיבות שלא בשליטת בן או בת הזוג שתוארו. ההפקה עוברת בין סגנונות של פופ רוק עם מקצב תופים בולט לפופ שקט בליווי פסנתר. נכנס קצת תזמור כלי קשת ואפקטים מיוחדים עד שמתווספים תופים אלקטרוניים בפזמון האחרון.
החיסרון היחידי של האלבום הוא שלא הרגשתי שהוא שינה את כללי המשחק. כשיצא ב-2019 אלבום הבכורה של אייליש 'WHEN WE ALL FALL ASLEEP, WHERE DO WE GO?' זה הרגיש כאילו נכנס למיינסטרים של המוזיקה משהו שונה לחלוטין. במהלך השנה הזו שמעתי אותו בלי הפסקה. שירים כמו 'xanny' ו-'ilomilo' פיצצו לי את הראש עם הסאונד שלהם והשאירו מאחוריהם ריק שלא התמלא מאז במיינסטרים. ל-'HIT ME HARD AND SOFT' יש את הדבר בשירים שלו והוא מאוד חשוב לעומת אלבום הבכורה – כל השירים טובים ואין בכלל שירים שהייתי פוסח עליהם.
בחזרה לשיר הסיום – האלבום מהסתיים לאט ובשקט, אך פתאום נשמעת שורה בשניות האחרונות ששוברת את הקיר הרביעי ונדמה שהיא פונה לקהל: "But when can I hear the next one?". הזמן יגיד את שלו לגבי מתי בדיוק יצא אלבומה הבא של בילי אייליש, רק מה שבעיני די וודאי הוא שעתידה כמוזיקאית בהיר. אם נקבל את זה עוד השנה, זה בכלל יהיה נהדר.
