הקמפיין לקראת אלבומה של צ'ארלי XCX הכין אותנו למשהו מיוחד. סינגלים כמו "360" ו-"Von dutch" הכינו את הקרקע לאלבום dance-pop שיכבוש גם את העולם. "BRAT" הוא תוספת מצוינת ברפרטואר העשיר של צ'ארלי שלא רק עומד בפני עצמו כיצירת מופת, אלא גם משרת כמחווה בשני מישורים. הראשון הוא מחווה מרגשת לעבר שלה ככוכבת פופ והשני הוא מחווה למפיקה וכותבת האגדית SOPHIE שכבר לא איתנו. סגנונו בו זמנית עכשווי ופורץ דרך לאסתטיקות מוזיקליות שעשויות להיות נפוצות מאוד בקרוב, וגם משרת כהתבוננות בעבר של צ'ארלי מתחילת הקריירה שלה ולסצנת הפופ של חלוף המילניום.
במילים הכי פשוטות, מדובר באלבום שכדאי מאוד להאזין לו בלי קשר לחיבה מסוימת לצ'ארלי. הוא מקבל את המלצתי החמה לכל מי שאוהב או אוהבת פופ מכל סוג. האזנתי לאלבום כבר מספר רב של פעמים וכל שיר בו נהדר. את חוות הדעת הזו אקדיש למעבר מעמיק יותר בחלק מהשירים שהכי התחברתי אליהם.
Sympathy is a knife / 2:31 / Prod. Easyfun
השיר מדבר על הערכה העצמית של צ'ארלי לעומת אישה אחרת. מילות השיר מציינות בפירוש את סביבת ארוסתה George Daniel שהוא מפיק מוזיקלי וגם מתופף בלהקת האינדי הבריטית The 1975. הקישור הזה ישר מוביל אותנו ל-Taylor Swift שיצאה תקופה עם סולן הלהקה Matty Healy.
("Don’t wanna see her backstage at my boyfriend’s show").
שורות כמו "I couldn’t be her if I tried, I’m opposite, I’m on the other side" מציירות בבירור את הפער הזה בינן שמעורר רגשות נחיתות כל כך עוצמתיים. הרגשות השליליות האלה מוצאות את שיאן כשצ'ארלי שואלת אם היא תירה בעצמה אז אולי זה יקל עליה מרוב שהיא קורעת את עצמה.
Everything is romantic / 3:23 / Prod. A. G. Cooke & El Guincho
השיר מתאר במילים את האופוריה חסרת התקווה של להתאהב כל פעם מחדש. בניגוד להרבה שירים מהשנים האחרונות כמו "claws" שהתמקדו ברצונות שלה למערכת יחסים בתנאים שלה – כאן יש התבוננות בזמנים בה צ'ארלי הייתה נכנסת שוב ושוב למערכות יחסים. ההפקה מתחילה מתזמור יפהפה, לאחריו השיר עובר לתופים אלקטרוניים וסינטיסייזרים. נבל מעביר אותנו לפזמון המינימליסטי בו יש מקום רק לתופים עוצמתיים וסינטיסייזרים חלשים לעומת הבתים. קולה של צ'ארלי עובר מטמורפוזה, ממעין דיבור-שירה לשירה על מלא. ברגעים בהם היא לא שרה נכנסים אפקטים יצירתיים כמו רעש לבן. השיר נסגר בזה שהשורה "Falling in love again and again" חוזרת על עצמה שוב ושוב כאשר ההפקה נרגעת.
Rewind / 2:48 / Prod. Cirkut
המוטיב על חוסר הביטחון של צ'ארלי מהווה נושא מרכזי באלבום ומופיע גם כאן. השיר מדבר על רצון לחזור אחורה בזמן לתקופה בה היא לא הרגישה חוסר ביטחון כמו היום. היא מתארת על ספקות עצמיים לגבי משקלה, צורת פרצופה ועל הצלחתה בתעשיית המוזיקה. הבית השני מחזיר אותנו לעבר של צ'ארלי עם תיאורים ציוריים על נעורים בשנות האלפיים. בפרט היא מתארת את עצמה צורבת דיסקים ועושה לק בחדר השינה בבית של ההורים. זה לא מחזיק הרבה זמן עד שעולה המחשבה על האם בכלל מגיע לה ההצלחה שאליה זכתה. ההפקה יצירתית ונעשה שימוש חמוד באפקט של הרצה מאחור של קלטת בפזמונים.
So I / 3:31 / Prod. A. G. Cook & Jon Shave
השיר מדבר על המפיקה SOPHIE שהלכה לעולמה בפתאומיות לפני כמה שנים ב-2021. השיר מדבר על מערכת היחסים שלה עם צ'ארלי שמבחינתו כמאזינים התחילו ב-2015 עם השחרור של "Vroom Vroom EP". ה-EP היה אמור לשמש כטעימה לקראת אלבום שהודלף ונגנז. מילות השיר מתארים עד כמה צ'ארלי הייתה מבוהלת מ-SOPHIE. הבהלה הזו נדמית לי כמאזין קשורה להתלבות העצומה שהאלבום קיבל ברשת. תשומת לב כזו רבה ליצירה שאינה מוכנה לציבור עלולה להיות מציפה רגשית. כיום, כמה שנים לאחר פטירתה השיר מרגיש כמו הצהרה פומבית על החרטות שלה וכי בדיעבד מערכת היחסים של השתים היה צריך להיות קרוב יותר.
Girl, so confusing / 2:54 / Prod. A. G. Cook
פריצת הדרך של צ'ארלי למיינסטרים ב-2012 עם השיר "I Love It" בו זמנית נחלקה עם הזמרת הניו-זילנדית Lorde שהתפרסמה עם השיר "Royals". אמנם המילים של השיר אינן מציינות באופן מובהק את הקשר של שתי הזמרות, כשהאלבום יצא שבוע שעבר Lorde שיבחה את האלבום בסטורי שלה – מה שבעיני מעיד מספיק על הקשר. המילים מתארות את הדמיון ושוני בין שתי הזמרות תוך ייחוס לחוסר הביטחון של צ'ארלי. צ'ארלי מביעה במילים גם רצון שהן יהיו חברות למרות העוינות והשוני, וכי אולי אפילו יעשו יחד מוזיקה. המסר הזה מחמם את הלב וגם תואם לדמותה של צ'ארלי כזמרת שבעיקר מנסה לעודד ולתמוך בנשים אחרות. באלבום הזה התכונה הזו באה לביטוי בשיר "360", שמזכיר את הזמרות Gabriette ו-Julia Fox.
האלבום נסגר עם "365" שהוא בעצם רפריזה של השיר הראשון. הלחן דומה וחלק מהתפקידים נשארים כמו "360". המילים שונות לחלוטין אך עם מסר דומה על דמותה של צ'ארלי כילדת מסיבות. ההפקה לוקחת כיוון שונה לחלוטין כשמשתלבים סינטיסייזרים ותופים עם סאונד של EDM שאיכשהו הופכים שיר עוצמתי לעוד יותר עוצמתי. המאפיינים האלו מרגישים אופייניים לאלבום "BRAT" שבכל שיר מרגיש כמו מקסימליזם מוזיקלי שפשוט כיף לשמוע.
בו זמנית לסאונד הבלתי מתפשר, אנחנו הקהל גם נחשפים לראשונה לחוסר הביטחון של צ'ארלי. השירים חולקים איתנו נושאים כאילו הם נלקחו ישירות מהיומנים שלה והדבר יוצר ללא ספק את האלבום הכי פגיע רגשית שלה. בראיונות צ'ארלי מציינת גם שהמילים נכתבו גם באופן שדומה לדרך שהיא מדברת עם חברים שלה, מה שעוזר גם לאותנטיות של הכל.
