לפני שנתיים קיבלנו הפתעה קולנועית נהדרת עם שני הסרטים הראשונים בטרילוגיית "X". הסרט הראשון בטרילוגיה היה מעין מחווה לסרטי סלאשר של שנות השבעים כמו "המנסרים מטקסס" והסרט השני "פרל" שימש כמבט פנים על הנבלה פרל. "MaXXXine" מתאר את החיים של הגיבורה לאחר האירועים הטראומתיים ב-"X". כרגיל, מיה גות' מבצעת את תפקידה בצורה יוצאת דופן. אמנם יש בסרט החדש פחות מונולוגים לעומת "פרל", כוחה של גות' כשחקנית יוצאת מן הכלל מורגש בכל סצנה.
מקסין בזמן הסרט היא עדיין עובדת מין ומחפשת את פריצת הדרך שלה לתעשיית הקולנוע בהוליווד. כמו שידוע לקהל, היא לא תקבל חיים שלא מגיעים לה. מעבר לזה, היא גם רכשה ביטחון עצמי. כהרגל, היא מגיעה לאודישנים לסרטי קולנוע – עד שהיא זוכה לתפקיד ראשי בסרט אימה קונטרוברסלי בקרב נוצרים. בו-זמנית, רוצח סדרתי אכזרי מטיל אימה על לוס אנג'לס, ובלש פרטי מאיים לחשוף מה מקסין עשתה אי שם בחווה בטקסס.
עלילת הסרט מתרחשת כמה שנים טובות לאחר "X", ובכך "MaXXXine" זוכה לאסתטיקה מאוד מושקעת של שנות השמונים. כבר מהטריילר היה אפשר לראות את אורות הנאון, התלבושות, מכוניות וכל דבר אפשרי שמדגיש את התקופה. הפסקול גם כן תורם לאווירה התקופתית של הסרט. השירים המקוריים שהלחין טיילר בייטס משלבים הרבה מאוד סינט-פופ. בנוסף, השירים שנבחרו עבור הסרט עוד יותר מחזקים את הווי שנות השמונים (השיר שסוגר את הסרט בכלל סיפק אותי).
בדומה ל-"פרל", העלילה של "MaXXXine" גם כן מתרחשת במספר גדול של מיקומים שנותנים תחושה של מרחב עצום לעלילה. יותר מזה, חלק מהסרט מתרחש באולפני יוניברסל ואף במלון בייטס וביתו של נורמן מ-"פסיכו". "MaXXXine" מצטיין בכל הקשור למשחק. מעבר לשחקנית הראשית מיה גות', שאר השחקנים עשו עבודה נהדרת. בינם יש גם את הכוכבים קווין בייקון, ג'אנקרלו אספוזיטו, הזמרת הלסי, הזמר מוזס סאמני ואליזבת דביקי.
בשונה מהסרטים אחרים בטרילוגיה, הבמאי טי ווסט משמש כאן כעורך. קצב העלילה הוא מדויק ומרגיש שהסרט עובר בצורה מושלמת. הטענה היחידה שלי היא שיש כמה פלאשבקים במהלך הסרט לסצנות שהתרחשו קודם (כולל בסרטים האחרים) שהרגישו לי מיותרות. הפקת הסרט לא חסכה בכלל בתחום האימה. יש מספר סצנות מאוד מותחות, וגם כל האקשן/אימה היה מלווים באפקטים מצוינים. סצנה אחת בה נפגעו אשכים של דמות יחסית בתחילת הסרט הפילה לי את הלסת.
עם זאת, גם כמה ימים לאחר הצפייה אני לא יצאתי בתחושה מאוד מסופקת מ-"MaXXXine". המערכה השלישית לוקחת כיוון שמרגיש מאולץ, לא יצירתי ואף צפוי. זה היה כיף מאוד לצפות בזה, אך זה יכל להיות כתוב יותר טוב. הסרט לא מסתיר מההתחלה לאיזה כיוון הוא הולך וזה הרגיש די זול.
בשנתיים האחרונות נוצר הייפ חזק ל-"MaXXXine" בעקבות אהדה רבה לסרטים הקודמים בטרילוגיה. חשוב לי לומר כי מלכתחילה לא התחברתי לאותו ההייפ, לדעתי "X" ו-"פרל" סרטים מאוד טובים אבל לא מושלמים. בעיני, הסרט החדש הוא לא נופל מהם משמעותית. יש דברים שהוא עושה בצורה מאוד טובה ויש דברים שפחות. לכל מי שאהב או אהבה את הסרטים הקודמים, אני ממליץ מאוד לראות את "MaXXXine".
