היום לפני 30 שנים, יצא אלבום הבכורה של להקת פורטיסהד (Portishead), אחת הלהקות החלוצות בסגנון הטריפ-הופ. מדובר בסגנון מוזיקה שהוא גרסה פסיכדלית יותר של הברייקביט. זהו סגנון של מוזיקה אלקטרונית המשלב סמפלים של תופים מתוך הקלטות מוקדמות של מוזיקה שחורה – בעיקר ג’אז, פאנק ורית’ם אנד בלוז (R&B). הברייקביט התחיל את דרכו באמריקה, לעומת הטריפ-הופ שהוא סגנון בריטי. הוא משלב סמפלים של תופים עם מוזיקה אלקטרונית, היפ-הופ. כל זה נעשה עם מקצב איטי יחסית וסאונד המשופע ממוזיקת אמביינט.
פורטיסהד נוסדו בשנת 1991, כשלוש שנים לפני יציאת אלבום הבכורה, בבריסטול שהיא עיר המולדת של הטריפ-הופ. הלהקה מורכבת מבת’ גיבונס, גף ברואו ואדריאן אוטלי. שלושת חברי הלהקה מנגנים מגוון של כלים ומפיקים את המוזיקה, בעוד שגיבונס גם הזמרת. באלבום הבכורה, בשם Dummy, יצאו מספר להיטים כמו Glory Box ו-Numb – שירים שקרוב לוודאי שמעתם מתישהו.
Glory Box / 5:06
הלהקה משלבת באלבום סמפלים ממגוון רחב של מוזיקה – החל מאייזיק הייז ועד ות’ר רפורט. למשל, בשיר Glory Box נעשה שימוש בקטע קצר מתוך גרסה אינסטרומנטלית של השיר Ike’s Rap II של אייזיק הייז שהוא מהווה את הבסיס לכל השיר. הלהקה משלבת בשיר גם אורגן האמנוד, גיטרה חשמלית ופנדר רודס. קולה של גיבונס נשמע כאילו הוא יוצא מרדיו עתיק. המילים מדברות על זה שנשים בחברה נתפסות כמובנות מאליו וצריכות מקום משלהן. השיר השפיע רבות על המוזיקה, ואפשר אפילו לראות מחוות אליו ספציפית כמו בשיר Nothing Burns Like The Cold של הזמרת Snoh Aalegra עם הראפר Vince Staples.
Roads / 5:02
לא בכל שיר יש סמפל (לפחות אחד שאפשר לזהות). למשל, בשיר Roads הלהקה יוצרת את אווירה שדומה לשאר השירים גם כשכל התפקידים הוקלטו במיוחד לשיר. חברי הלהקה ברואו ואוטלי הלחינו קטעים עבור כלי הקשת. הנגן Clive Dreamer מתופף בסגנון מאוד מדויק בדומה לברייקים מהם הלהקה לוקחת השראה. ברואו ואוטלי מוספים גם כאן גיטרה חשמלית ופנדר רודס, שאפשר לראות כמעין סמל לסגנון של פורטיסהד. גיבונס שרה על בדידות וזה פשוט שובר את הלב. מדובר בשיר מבריק.
אפשר לראות באלבום Dummy כאחד המשפיעים ביותר בשנות התשעים. פורטיסהד היו אחת הלהקות שהביאו את הסאונד של טריפ-הופ למיינסטרים, ועל הדרך זכו לאהדה והצלחה מסחרית. באופן כללי, הטריפ-הופ עצמו השפיע מאוד על המוזיקה. אחת הלהקות האהובות עלי, גורילאז, מאוד הושפעו מהסגנון ואף שילבו איתו גם סגנונות החל מפּאנק עד סינת’פופ לאורך הקריירה. דוגמה נוספת היא הזמרת לנה דל ריי, שאפשר למצוא במוזיקה שירים יחסית חדשים שלה השפעות מובהקות לא רק מסגנון הטריפ-הופ אלא מפורטיסהד בפרט. השיר Doin’ Time, שהוא בכלל גרסת כיסוי לשיר של להקת הסקא סאבליים. הגישה הניסיונית של פורטיסהד לטריפ-הופ לדעתי הוא הדבר הכי משפיע, גישה שאפשר לראות אצל אמנים רבים אחרים.
