אם בחודש האחרון היה נדמה שלאלבום "Brat" אין כוח עמידה מעבר לקיץ (בראט סאמר בכל זאת), צ'ארלי XCX הוכיחה מאז שיש לה עדיין כוח עמידה. מאז שהתחילו לצאת סינגלים לאלבום המקורי שיצא ביוני, צ'ארלי החלה לשחרר לעיתים רמיקסים. אחרי צאת האלבום, הרמיקסים עברו מטמורפוזה כאשר הם כבר לא הפכו לתירוץ לארח אמנים אחרים (באלבום המקורי אין כלל אמנים מארחים) – אלא הזדמנות להעמיק את האתוס של השירים עצמם.
השיא של המגמה הזו היה ביולי, כשבועיים לאחר צאת האלבום, כשיצא במפתיע גרסה חדשה של Girl, so confusing עם לורד. לדעתי אין זו הגזמה לציין שהסינגל הזה הפתיע את כל סצנת הפופ, כאשר הוא גילה במובהק שהשיר המקורי נכתב על לורד. מעבר לזה, הרמיקס שינה את אופי השיר באופן משמעותי. במקור, היה זה סיפור חד-צדדי מנקודת מבטה של צ'ארלי. כעת, הוא הפך לדו-שיח מרגש בין שתי הזמרות.
מאז הרמיקס עם לורד, שוחררו גם רמיקסים נוספים בהשתתפות אמנים מובילים כמו בילי אייליש וטרוי סיון. הוכרזו סיבובי הופעות, בהם מתארחים טרוי סיון בצפון אמריקה, וShygirl באירופה. בשבועות האחרונים לקראת יציאת אלבום הרמיקסים, Brat and It's Completely Different but Also Still Brat, התפרסמו בארצות הברית ובריטניה שלטי חוצות המגלים את רשימת האמנים המארחים.
הרשימה כוללת הפתעות כמו אריאנה גרנדה, קרוליין פולצ'ק, ג'וליאן קזבלנקס, בון איבר, איי ג'י קוק, דה 1975, ג'ון הופקינס ועוד רבים. הרמיקסים ברובם הופקו עם Easyfun, ובשירים רבים האמנים המארחים גם תרמו בהפקה (למשל איי ג'י קוק וג'וליאן קזבלנקס). התוצר הוא אלבום ענק עם 17 שירים, כאשר רק שיר אחד (שהוא גם ככה מהגרסה המורחבת של האלבום) אינו מופיע. במקור, אלבום הרמיקסים לא כלל את השיר Spring breakers, אך בשבוע האחרון הוא התווסף לאלבום עם אירוח של קֵשָה (שיר שחסר לי אישית בגרסה הראשונה). מכאן, ארחיב על חלק מהשירים האהובים עלי מהאלבום.
Sympathy is a knife featuring ariana grande
בעוד שהגרסה המקורית של השיר דיברה על רגשות נחיתות של צ'ארלי כלפי אישה אחרת, גרסת הרמיקס עם אריאנה גרנדה משנה את הנרטיב בצורה קיצונית.
הרמיקס מספר על היחסים של הזמרות עם העיתונות. מנקודת המבט של צ'ארלי, הבית החדש שלה נשמע כמו רפלקסיה רפלקסיה בעקבות הצלחתה המסחרית מאז יציאת Brat בקיץ, כאשר היא מרגישה שהם רק מנסים להפיל אותה. אריאנה ממשיכה עם הקו הכללי, ולוקחת אותו לכיוון של יחסי העיתונות עם תדמיתה הציבורית. לאריאנה היו מגוון אירועים קונטרוברסליים לאורך השנים, והאחרונה הבולטת היא על צורת גופה (שכמובן אין להם שום זכות לדון בזה).
גם אריאנה וגם צ'ארלי חוזרות על השורה שהעיתונות מנסה לחפש את ה"גרסה הישנה" של שתי הזמרות – למרות ששתיהן השתנו רבות עם השנים.
I might say something stupid featuring the 1975 & jon hopkins
אפשר למצוא הרבה פואטיקה בגרסת הרמיקס של השיר הזה. סולן להקת דה 1975, מאטי הילי, ידוע לשמצה על מספר אמירות בעיתיות בלשון המעטה. דוגמה אחת מתוך מכלול האמירות היתה במהלך אירוח בפודקסאט בינואר 2023, הילי עשה מספר הערות גזעניות כלפי הראפרית אייס ספייס. כל האירועים הם למרות היותו מגדיר את עצמו פרוגרסיבי מבחינה פוליטית.
מכך יצא שהשיר הכי קצר בBrat הפך לאחד מהכי ארוכים באלבום הרמיקסים, והמילים שלו משמשות כרפלקסיה על האמירות הבעייתיות של מאטי הילי. הוא לא מנסה להצדיק את עצמו, אלא רק לספר על נקודת מבטו. ההפקה של ג'ון הופקינס מאטה משמעותית את הקצב של השיר ומאפשרות לנו ממש להתעמק בשירה של הילי. השיר מלווה בפסנתר בהתחלתו, וככל שהשיר מתקדם נכנסים סינטיסייזרים יחסית אמביינט. לקראת סוף השיר, מתווספים גם תופים אלקטרוניים, וגם צ'ארלי מצטרפת לשירה.
Everything is romantic featuring caroline polachek
בניגוד לשיר המקורי שהציג את האופוריה של התאהבות, הרמיקס עם קרוליין פולצ'ק לוקח את השיר לכיוון שאפשר להגדירו כמתוסכל. אווירת השיר מותאמת יותר לסתיו הקריר המתקרב, בניגוד למקור שהיה מאוד קיצי. למשל, מילות השיר מזכירות את הגשם וההפקה עצמה משמעותית יותר עדינה.
המילים מתארות דו-שיח בין שתי הזמרות, כאשר צ'ארלי מתקשרת והיא אובדת עצות מאחר שהיא שקועה יותר מדי בחייה המקצועיים. אני רואה את עלילת השיר גם כן כרפלקסיה להצלחה המסחרית של Brat.
קולה של פולצ'ק תופס מספר צורות – החל מסוג של שירה/דיבור, שירת ארפז'ים, וקולות רקע מאוד גבוהים שנשמעים כמו כלי קשת. בסוף השיר, ההפקה עוברת מסינטיסייזרים ותופים אלקטרוניים, לכדי ליווי של כלי קשת לקולה של פולצ'ק.
So I featuring a.g. cook
ברמיקס של So I צ'ארלי עוברת משיר על השפעתה של סופי עליה, לתיאור של הזמנים הטובים שהיו לשתים. היא מתארת את זה שתיהן התחילו לעבוד יחד ביום הראשון שנפגשו על Vroom Vroom, עד שיחות זום שעשו בזמן הסגרים ב2020.
אמנם איי ג'י קוק קיבל קרדיט הפקה בשיר המקורי, כאן נדמה שהוא שותף על מלא. חלק ניכר מהשיר מוקדש למעברים אלקטרוניים, ובבתים הסינטיסייזרים לעיתים מקבלים את אותה העוצמה שיש לקולה של צ'ארלי. חשוב לציין כי קוק הוא מפיק לייבל ההייפרפופ PC Music, בו גם סופי עבדה. מורגש שחשיבות הקשר עם סופי, והאבל מאז פטירתה, הם דברים מהותיים גם לצ'ארלי וגם לאיי ג'י.
בשיא השיר, השורה "Now I wanna think about all the good" של צ'ארלי חוזרת על עצמה, ותופסת מגוון צורות כאשר איי ג'י עושה לה כל מיני מניפולציות באופן שממש מזכיר את סגנונה של סופי.
Mean girls featuring julian casablancas
הדבר שהכי בלט לי ברמיקס עם ג'וליאן קזבלנקס היה ביסוסו על מעבר פסנתר קצר מהשיר המקורי, שבמקרה היה החלק האהוב עלי בשיר המקורי. קזבלנקס מוסיף אינטרפולציה של Owner of a Lonely Heart, ומוסיף המון אפקטים מיוחדים לקולה של צ'ארלי. התוצר הוא שיר קליט שפשוט כיף לשמוע.
I think about it all the time featuring bon iver
גם כאן הופכים שיר קצר עם מסר יחסית פשוט לאחד השירים הארוכים באלבום הרמיקסים. בון איבר מוסיף לפגיעות של צ'ארלי על התמה של הפחד מזה שיגמר לנו הזמן. צ'ארלי מתארת את הפחד של להפסיק לעבוד כשהקריירה שלה בעיצומה – בעוד שהשיר המקורי דיבר על הרצון שלה לקחת צעד אחורה ולהיות אמא. בשורות האחרונות אפשר אפילו לשמוע את קולה של צ'ארלי בצורה יחסית טבעית, בלי יותר מדי אפקטים.
365 featuring shygirl
אתחיל מלומר שהרמיקס הזה צריך בעצמו רמיקס נוסף, ככה שהוא יהיה הרבה יותר ארוך. הרמיקס של 365 הוא בקושי מעל שתי דקות, ומצליח לרכז עוד יותר אדרנלין מהמקור. הוא מתחיל בעוצמה מלאה, ולא מרפה לרגע. הבתים של צ'ארלי הם דומים לשיר המקורי, בעוד שShygirl נכנסת ומוסיפה בית על עצמה והמיניות שלה. אמנם היא מקבלת רק 13 שניות ברמיקס, Shygirl מצליחה להוסיף עוד יותר אנרגיות לשיר. השיר הזה מראה שהמסיבה שהתחילה בקיץ עם השחרור של Brat עדיין ממשיכה ובועטת במלוא העוצמה.
לעומת השיר המקורי, ההפקה של הרמיקס כוללת סינטיסייזרים עוד יותר אגרסיביים – עם יותר דיסטורשן, יותר גליצ'ים, יותר מהכל. השורות שחוזרות על עצמן, כמו בשיר המקור, מקבלות עוד יותר אפקטים – ובמהלך השיר עוברות מטמורפוזה. השינויים האלה בגוון הקולי סמליים לאלבום הרמיקסים הזה, שמפתח ומעמיק את הרעיונות מהאלבום המקורי.
אם היו תהיות שבראט סאמר הגיע לסופו, צ'ארלי עשתה באלבום הרמיקסים הזה הקפת ניצחון שמדגים עד כמה המסיבראט לא קרובה להסתיים. סיבובי ההופעות עם טרוי סיון (ובהמשך Shygirl) עדיין בעיצומן, ואלבום הרמיקסים הצליח לאפשר לאלבום Brat המקורי להגיע לראשית מצעד מכירות התקליטים בבריטניה.
מן הסתם התקופה של בראט עוד תסתיים, אבל חשוב להראות שצ'ארלי הוכיחה בחודשים האחרונים שהיא מסוגלת להיות הרבה יותר משיגעון חולף. שירים כמו הרמיקס של Guess עם בילי אייליש הצליח להגיע אפילו למקום שני במצעד שירים בארץ, ולמקום 12 במצעד בילבורד הוט 100. מכאן נשאר רק להמשיך להנות מהרגע הזה, שככל הנראה ייחרט בהיסטוריית מוזיקת הפופ של השנה הזו כאחת התופעות הבולטות.
אמנם לא כל השירים באלבום הרמיקסים מצליחים לשחזר את העוצמה של גרסאות המקור מBrat, עדיין מדובר בחוויה נהדרת. שווה מאוד להאזין ולהתעמק בגרסאות החדשות לשירים, שהרבה מהן מציעות נקודת מבט שונה לגמרי, ולא סתם אירוח של אמן מוכר.
