בשני העשורים האחרונים, עולם קולנוע האקשן חווה שתי יציאות של סרטים ששינו את פני הז’אנר: "חטופה" מ-2008 ו"ג’ון וויק" מ-2014. בעקבות סרטים אלה, ניכרו השפעות משמעותיות על יצירות אחרות בתחום. ניתן להצביע למשל על "איש הקוף" משנה שעברה, שאימץ את הקונספט של "ג’ון וויק", העביר את מיקום העלילה להודו והפך את גיבור הסרט לאיש עממי. לסרטים אלו מצטרף כעת "חסין כאב" החדש, בכיכובו של ג’ק קוויד – זמן קצר לאחר הופעתו האחרונה במסך הגדול ב"חברה מושלמת".
"חסין כאב" מספר על ניית’ קיין, סגן מנהל בסניף בנק. הוא מתאהב באחת הפקידות, ויוצא למסע להצילה לאחר ששודדים פולשים לבנק וחוטפים אותה. ניית’ מתנגד להוראות המשטרה ולוקח את החוק לידיו – למרות שכל חייו היה אזרח שומר חוק. מה שמייחד את העלילה הוא היותו של גיבורנו חולה בתסמונת חוסר מולד של תחושת הכאב (CIP), וכן העובדה שהסרט משלב אלמנטים מז’אנר הקומדיה.
אף שהסרט אינו יצירת מופת, "חסין כאב" מעניק חוויית צפייה מהנה ביותר. למרות אורכו הקרוב לשעתיים, אין בו רגעים דלים. האקספוזיציה מבדרת ומגיעה מהר מאוד לאקשן. האקשן עצמו מבוצע היטב, עם כוראוגרפיה הכוללת מכות, יריות ודקירות – וכל זאת תוך שגיבורנו עובר חבלה אחר חבלה. האפקטים והאיפור בסרט נעשו בצורה יוצאת מן הכלל, כאשר ניתן למצוא בו איפור של פציעות ודם ברמה גרוטסקית המזכירה את סרטי האימה הקיצוניים ביותר.
מה שמאזן את האלימות הקשה הן דמותו של ניית’ והקומדיה. אישיותו הכתובה של ניית’ מזכירה מאוד את יואי מהסדרה "הבנים", ובכל זאת היא מהנה מאוד לצפייה. מחד, מעט מאכזב לראות את ג’ק קווייד עובר ליהוק לדמויות דומות מאוד, אך מאידך, תופעה זו טרם הפכה לשגרתית בקריירה שלו. באשר לקומדיה, התסריט כתוב היטב והבדיחות קולעות. הצפייה בסרט מעוררת צחוק רם, הן מהבדיחות המיועדות לצופים הרגילים והן בשל האלמנטים המדממים המיועדים לחובבי הקולנוע הקיצוני.
חוזק נוסף של "חסין כאב" הוא הדמויות המשניות, במיוחד רוסקו – אותו מגלם ג’ייקוב בטלון, השחקן הידוע מתפקידו כנד בסרטי "ספיידרמן" האחרונים. למעשה, המפגש הראשון בסרט בין שתי הדמויות מתרחש לאחר שהיו חברים וירטואליים. הכימיה בין בטלון וקווייד מרשימה, הם משלימים זה את זה בצורה מרהיבה, ופשוט מענג לראות את שתי הדמויות יחד על המסך. דמות משנה נוספת ראויה לציון היא מינסי, חוקרת במשטרה, המגולמת על ידי בטי גבריאל, הידועה מתפקידה כג’ורג’ינה בסרט "תברח". גם בינה לבין קווייד קיימת כימיה טובה, והיא מעניקה לסרט מימד של מציאותיות מבחינת ההשלכות של מעשי ניית’.
החולשה העיקרית של "חסין כאב" היא בכתיבתו. למרות היותו מהנה לצפייה, חסרים בו עומק או חידושים משמעותיים מבחינה קולנועית. הדמויות אינן מורכבות במיוחד, ואין בסרט מסרים עמוקים. הדבר בולט במיוחד בדמותה של שרי, המגולמת על ידי אמבר מידת’אנדר. הדמות עצמה שטחית יחסית, וההתפתחות שהיא עוברת לאורך הסרט אינה משכנעת במיוחד. חולשה דומה קיימת גם אצל גיבור הסרט, כאשר בסופו של דבר, ניית’ הוא דמות קלישאתית למדי.
כפי שצוין, "חסין כאב" אמנם אינו "ג’ון וויק" הבא – אך הוא מספק חוויה מהנה. זהו סרט אקשן רווי דם עם הומור רב. מעל הכל, הצפייה בו באולם קולנוע מלא, בו ניתן לחוות את סצנות האקשן הקיצוניות יחד עם קהל, היא דרך מצוינת להעביר קרוב לשעתיים. גם אם לא זו הדרך היחידה לצפות בסרט, הצפייה בבית או במטוס תהיה נעימה ביותר. אולי אין צורך לשנות את כל התוכניות כדי לראות את "חסין כאב", אולם למי שבמצב רוח לסרט אקשן שאינו דורש מחשבה עמוקה, זוהי בחירה מוצלחת. כל שנותר לקוות הוא שלא נראה יותר מדי סרטים דומים עם ג’ק קווייד, אחרת עלול להיווצר רושם של חזרתיות בראותנו אותו מגלם את אותה הדמות שוב ושוב.
