קטגוריותסדרות

רגע לפני שהסדרה חוזרת: מה קרה בעונה הראשונה של "ארקיין" ולמה זו יצירת מופת (ספוילרים)

דברי פתיחה

הדבר הראשון שחשוב לי לציין בטקסט הזה הוא שאין לי שום עניין במשחק המחשב League of Legends. אין לי כוונה לזלזל במשחק, אלא זה עניין של טעם אישי. עם זאת, כשיצאה הסדרה "ארקיין" נדהמתי מהעלילה הסוחפת, האנימציה ההיברידית המהפנטת, צוות הדיבוב המוכשר ועוד – כל זאת למרות היותה הסדרה ספין-אוף של משחק המחשב. בעת צפייה חוזרת בעונה הראשונה לקראת השנייה, שעתידה להתחיל בקרוב מאוד בנטפליקס, הרגשתי שוב את אותה הצמרמורת האדירה שחשתי לפני שלוש שנים כשצפיתי לראשונה בסדרה.

תסריט הסדרה נכתב באופן שהוא פשוט מופתי. למרות שאורך הסדרה מקביל ל3 סרטים באורך מלא, הפרקים נכתבו בצורה שבהחלט מתאימה לסדרה – זאת בניגוד להרבה סדרות שמיועדות לסטרימינג. מבנה העלילה, שמחולק לשלושה חלקים עיקריים כאשר כל חלק שודר בזמנו מדי שבוע, מצליח ליצור שלוש מערכות נהדרות.  הפרקים מרגישים נפרדים זה מזה, וכל פרק מסתיים בצורה מספקת.

עברו שלוש שנים. מה קרה בסדרה?

"ארקיין" עוברת בין כמה תקופות בסדר כרונולוגי. הרגעים הראשונים של הסדרה מתארים את מות ההורים של שתי הדמויות הראשיות – האחיות ויי ופאודר. הן מגיעות להשגחה של ואנדר, מרדן לשעבר נגד האליטה העשירה בעיר פילטובר. האחיות מתגוררות עם שני צעירים נוספים, ויום אחד הם יוצאים לשוד בעיר העילית. הדמויות לא יודעות שהן גנבו חפצים מאוד מסוכנים – מה שמעורר סכנה למלחמה בין העיר התחתית לעילית, וגם מתח בעיר התחתית עצמה. כאן, נכנס לסיפור סילקו, חבר לשעבר של ואנדר בזמן המרד בעיר העילית. סילקו רוצה לקחת מואנדר את השליטה בעיר התחתית כדי להפיץ בה סם חדש. הוא חוטף את ואנדר, בעוד שגורמים בעיר העילית מנסים לנהל איתו מגעים כדי להסגיר מישהו על גניבת החפצים המסוכנים. ויי ושני הצעירים הנוספים הולכים לנסות להציל את ואנדר, ונדמה שמאמצם נכשל. פאודר מגיעה לזירה עם החפצים המסוכנים, ומפוצצת איתם את המבנה בו כולם נמצאים. מלבד ויי וסילקו, כמעט כולם נהרגים. ויי נחטפת על ידי שוטרים של העיר העילית, ופאודר מוצאת דמות אב חדש אצל סילקו.

מכאן העלילה קופצת קדימה כשבע שנים. פאודר אימצה זהות חדשה – ג'ינקס – והיא נשארה מיוזמתה אצל סילקו ועוזרת לו לקדם את האימפריה החדשה בעיר התחתית. מתגלה כי החפצים המסוכנים הינם בעלי ערך קסום, והיו בבעלות מדען צעיר מהעיר העילית בשם ג'ייס. החפצים האלו אפשרו הקמה של מגוון שירותים מתקדמים, כמו מערך צפלינים מתקדם שהופכים את פילטובר למעצמת מסחר אזורית. בו זמנית בעיר העילית, שוטרת בשם קייטלין מנסה לחקור תקיפות שנדמה שהמשטרה לא חוקרת. היא מגיעה לויי, שנמצאת בכלא, ונעזרת בה כדי לחשוף למועצת העיר את האימפריה של סילקו. בעקבות השפעתו על כלכלת העיר, ג'ייס ממונה לכהן כחבר מועצה, והוא מנסה לפתור את בעיות הבטיחות בשירות הצפלינים. ויי וקייטלין יוצאות למסע בעיר התחתית כדי לאסוף ראיות לאימפריה של סילקו, וגם כדי להחזיר מכשיר קסום שג'ינקס גנבה. השתיים לא מצליחות להשיב את האבידה, ונדמה שהעיר העילית רוצה לפתוח במלחמה. מהמסע, קייטלין מתעוררת למציאות הקשה בעיר התחתית ומבינה שחייב להיעשות צדק.

ג'ייס ו-ויי יוצאים למתקפה נגד מקום היצירה של סם ה"שימר" של סילקו, משם ג'ייס מבין שהוא לא מוכן לצאת למלחמה. הוא מצליח להגיע להתחלה של משא ומתן עם סילקו לשלום – הכולל את עצמאותה של העיר התחתית. המהלך נקטע כאשר ג'ינקס חוטפת את קייטלין, סילקו ו-ויי. ג'ינקס איבדה את שפיותה, ולא יודעת למי או מה להאמין. היא הייתה בטוחה שאחותה מתה, וסילקו ניסה להסתיר את זה ממנה. קייטלין משתחררת, ומתחילה להילחם בג'ינקס. סילקו נהרג בקרב. ג'ינקס מגיעה לשפל חדש, ומחליטה לקחת את המכשיר הקסום, מחברת אותו לטיל ומפציצה את בניין מועצת העיר.

מתוך הטריילר לעונה השנייה, נדמה שיעסקו בעונה השנייה בהשלכות של הפיצוץ – הפעלת משטר צבאי בפילטובר, מצוד אחר ג'ינקס ועוד. נדמה שויי כבר לא רואה באחותה כאדם שהיא יכולה להגן עליה יותר.

אנימציה היברידית

טכניקת האנימציה הזו משלבת בין אנימציה דו-ממדית ותלת-ממדית. דוגמאות לתכנים שהשתמשו בסגנון הזה הם "הסמוראית כחולת העין", סרטי "ממד העכביש" ועוד. זה בא לידי ביטוי כאן בשימוש בטקסטורות שנראות כאילו נצבעו בצבעי גואש על האלמנטים התלת-ממדיים (שהם בדרך כלל רק הדמויות עצמן), והרבה אלמנטים שמצוירים באופן דו-ממדי (רקעים, פיצוצים וכל מיני אובייקטים אחרים ברקע). הדבר הבולט ביותר עבורי בבאנימציה היה דווקא המצלמה ואיך הסדרה השתמשה בה. יש לכל השוטים בסדרה תחושה קולנועית. המצלמה זזה וממוקמת באופנים שמרגישים כאילו היה אפשר לצלם את זה בלייב-אקשן. על כל פנים, האנימציה נראית פשוט נהדר. למרות שהיא יצאה כבר לפני כמה שנים, לא נדמה שהיא התיישנה בכל צורה. הכל מעוצב בצורה מאוד יפה, נעשתה עבודת מידול נהדרת לדמויות התלת-ממדיות ותמיד פשוט כיף להסתכל על הסדרה.

דיבוב שלא מהעולם הזה

צוות המדובבים של "ארקיין" כולל שחקנים מוכרים, וגם מדובבים מוכרים. אפילו לדמויות משניות יש לעיתים מדובב מאוד מוכר שעושה עבודה מצוינת. הדמות הראשית, ויי, מדובבת על ידי היילי סטיינפלד, שידועה מתפקידיה הקודמים כמו בסרטים "אומץ אמיתי" של האחים כהן ובתור גוון סטייסי בסרטי "ממד העכביש". אלה פורנל מדובבת את ג'ינקס, שלימים הגיעה לשחק בסדרת האדפטציה של "פולאאוט". קייטי לאונג מדובבת את קייטלין, שהיא ידועה מתפקידה כצ'ו צ'אנג בסרטי "הארי פוטר". הפתיע אותי לגלות שיורי לוונטל (דיבב את ספיידרמן במשחק של אינסומניאק, גם עשה את הדיבוב באנגלית לססוקה ב"נארוטו") ורוג'ר קרייג סמית' (דיבב את אציו במשחקי "אססינז קריד", בין היתר) קיבלו תפקידים במערכה הראשונה של הסדרה.

כל הדמויות בסדרה נשמעות מצוין. הדיבובים אותנטיים ומלאים ברגש. אחד הביצועים המרשימים היו של מיה סינקלייר ג'נס, שדובבה את פאודר הצעירה. המדובבת הקליטה את השורות שלה בגיל 11 בלבד, והצליחה למרות גילה להביא את אחד הביצועים המרגשים בסדרה.

חשוב לי לשבח גם את ג'ייסון ספיסאק, המדובב של סילקו. הרפרטואר של המדובב כולל בעיקר תפקידים בדיבובים לאנגלית של סדרות אנימה. ספיסאק הצליח להביא לדמות את מלוא מורכבותה – הדיבוב ממחיש את הזדוניות של הדמות בצורה חלקה, וגם את האנושיות שלו. הביצוע הנהדר הזה מגיע לשיאו לקראת סוף העונה, כאשר סילקו מקבל הצעה לשלום עם העיר התחתית תמורת ג'ינקס, שהוא אוהב כאילו הייתה בתו.

המוזיקה!

שיר הפתיח של הסדרה הוא עיבוד אייקוני לEnemy של להקת הפופ-רוק אימג'ן דרגונס. בחיי לא האמנתי שבאמת אוהב שיר של הלהקה, אבל "ארקיין" שינתה זאת. גרסת השיר שבפתיח היא בליווי תזמורת, ולא מכיל את הפיצ'ר של הראפר JID כמו בגרסה הרגילה. לקראת סוף הפתיח, נכנסים תופים וסינטיסייזרים כשהשיר מגיע לפזמון. המילים של השיר מתקשרות היטב לעלילת הסדרה, והכל נשמע מצוין. הגרסה המקורית של השיר, שהיא לא מלווה בתזמורת וכוללת בית של JID, מופיעה בסדרה באחד הפרקים, וגם הוא לא רע. שאר הפסקול של "ארקיין" כולל שירים של אמנים כמו סטינג, דנזל קארי, פושה טי ועוד. השירים האלו זוכים לשימוש במשך הסדרה, ומרגישים שזה נעשה ברגישות ראויה. התוכן שלהם תמיד מתאים לעלילה, והם נשמעים מעולה.

כתיבה פיוטית ופשוט נהדרת

גם בצפייה חוזרת, הכתיבה של "ארקיין" ממשיכה להדהים אותי. אחת הטכניקות היפות שיש בכתיבה זה השימוש בדמויות שמקבילות אחת לשנייה. בין שתי הזוגות הבאות – ג'ינקס ו-ויי, קייטלין וג'ייס – יש כבוד משותף. הדמות הראשונה ממציאה מכונות, והדמות השנייה לוחמת. ככל שהעלילה מתקדמת, ג'ינקס וג'ייס צריכים להילחם בעצמם.

קייטלין ו-ויי חשות שהן לא זוכות לכבוד הראוי להן. עבור ויי, חסר בכבוד מהעיר העילית שרואות בה כנחותה בגלל היותה מהעיר התחתית. קייטלין סבורה שמזלזלים בה בגלל שהיא בת של חברת מועצה. למרות הדמיון הזה בהקשר של תסכול מעמדי, הדמויות עדיין לא מסתדרות דווקא בגלל הפער המעמדי שבינן.

שלושת הפרקים הראשונים, שהם בעצם משרתים גם כמערכה ראשונה לכל העונה, משלבים בהצלחה כמות אדירה של אקספוזיציה בלי שזה ירגיש שהסדרה מפילה על הצופה כמות לא סבירה של תוכן בבת אחת. הסדרה מציגה ביעילות לצופים את העולם האֶפּי, את החלק העליון והתחתון של העיר פילטובר, ולהציג היטב את כל הדמויות החשובות.

בו-זמנית, מתפתחת העלילה הראשית של העונה בצורה שזורמת בטבעיות. המוטיבים של דמויות כמו ויי וסילקו מפורטים היטב. סילקו מקבל את מעמדו בתור הנבל הראשי בעונה, אבל הוא עדיין זוכה להאנשה רבה. אפשר להבין למה הוא עושה את מה שהוא עושה – מבלי להסכים עם הדמות.

דברי סיכום ואיחולים לקראת העונה השנייה

יש עדיין הרבה על מה לכתוב בנוגע לעונה הראשונה של "ארקיין", במיוחד בנושא הכתיבה. התסריט מלא בכל כך הרבה ניואנסים, סמליות, ופיוטיות נוספת. לצערי הרב לא מצאתי מקום להכניס את הכל, ואני משוכנע שיש דברים שפשוט לא שמתי לב אליהם. הסדרה כתובה באופן כל כך מדויקת, שסביר להניח שכל צופה יקלוט רעיונות נוספים, או בכלל יפרש את העלילה בצורה אחרת.

מכאן, נשאר רק לקוות שהעונה השנייה תמשיך ותהיה איכותית כמו הראשונה. זו תהיה העונה האחרונה של "ארקיין", והעלילה הראשית תסתכם בה. העונה תמשיך הישר מאיפה שהפרק האחרון השאיר אותנו לפני שלוש שנים. ההייפ אמיתי. אם כמוני לא צפיתם בסדרה שוב מאז שהיא יצאה, רק אגיד שעכשיו זמן טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *