ידעתי מראש ש-"הנוסע השמיני: רומולוס" יהיה סרט טוב. הרפרטואר של הבמאי פדה אלוורז מצוין, ושותפו לתסריט רודו סיגאס הביאו לנו סרטי אימה מעולים כמו "מוות רצחני" ו"לא לנשום". למרבה מזלי, אכן לא התאכזבתי מ-"רומולוס". מעבר להיותו סרט טוב, הוא הצליח להיות הסרט המפחיד הראשון בסדרת "הנוסע השמיני" מאז המקורי אי שם לפני 45 שנים. הסרט מעורר פחד במגוון דרכים, החל מאווירה מלחיצה מתמדת מהרגע שהצעירים עולים לתחנת המחקר הנטושה בחלל, ועד לג'אמפ סקיירס מאוד אפקטיביים שלחלוטין לא הרגישו זולים.
המשחק בסרט יוצא מן הכלל. לעומת הסרטים האחרונים בסדרת "הנוסע השמיני" (בפרט "קובננט"), יש משמעותית פחות שחקנים ולרובם יש העמקה. זה נעשה באמצעות יחסי משפחה, רומנטיקה, הריון וגילוי פרטים על העבר של הדמויות. בחוות הדעת הזו רציתי להרחיב על דמותו של אנדי, שמגולם על ידי דייוויד ג'ונסון הנפלא. הוא משחק אנדרואיד לקוי עם בעיות במחשוב ובמוטוריקה.
לקראת סוף המערכה הראשונה, משתילים בתוכו מודול של אנדרואיד אחר שמשנה את דמותו מקצה לקצה. מטרתו של אנדי היא כבר לא לשרת את האינטרסים של ריין (קיילי ספייני), אלא לשרת את התאגיד וויילנד-יוטאני. אמנם מדובר במהלך שהיה מעט צפוי (ארחיב בהמשך), ביצועו של ג'ונסון היה יוצא מן הכלל. הוא הצליח להמחיש גם את אנדי הלקוי באופן משכנע ולעשות את המעבר החד הזה לחייל של התאגיד.
לצערי לא הכל עבד ב-"רומולוס". הדברים שבעיקר הפריעו לי נוגעים לחזרתיות של מוטיבים מהסרטים הקודמים. זה יכול להיות במובהקות כשאנדי צועק לזינומורף "זוזי ממנה, זונה!". אזכור זה היה נואש במיוחד וכשזה קרה, השורה הוציאה אותי מריכוז בסרט.
דוגמה נוספת היא דמותו של רוק, שמגולם על ידי איאן הולם. לי אישית לא הפריע השימוש בפרצופו של שחקן מת או האפקטים – אבל דמותו הפכה את העלילה לצפויה. כל מי שצפה בסרט "הנוסע השמיני" המקורי יבין מהר שתכליתו של אש/רוק היא לשרת את התאגיד הגדול וויילנד-יוטאני. אמנם זה לא נשמר כסוד מהדמויות להרבה יותר מדי זמן, לדעתי זה היה גימיק מיותר. בעיני, היה עדיף להמציא דמות חדשה ללא קונוטציות של אנדרואידים דומים. בין אם זה בישופ, דייוויד, וולטר או כל אנדרואיד, שילוב של דמות קיימת לדעתי לא היה משרת את העלילה.
בדומה לסרטים אחרים של פדה אלוורז, "רומולוס" עושה לקהל סיום מזויף. כשהכל נראה בסדר כאשר ריין, אנדי וקיי נמלטים מתחנת המחקר – מתפרץ מבטנה של קיי יצור. מצד אחד, היה מדובר בהשלכה צפויה לבחירתה של קיי להזריק את החומר השחור מ"פרומתיאוס", אבל מצד שני העלילה הראשית די מיצתה את עצמה. הנרטיב של ריין כבר הסתיים בזה שהיא גם השלימה עם עצם זה שהיא תוציא את אנדי משימוש, ושתי הדמויות מודעות ושלמות עם זה. הרגשתי שהסצנה נשארה כתירוץ להוסיף עוד סצנת מתח/אקשן לסרט. עם זאת, המתח בסצנה הזאת היה מאוד אפקטיבי והצליחו לעשות שם ג'אמפ סקייר שאף הצליח להפחיד אותי.
חשוב לי לציין כי "הנוסע השמיני: רומולוס" מצטיין במספר תחומים. הדבר הראשון שבלט לי בצפייה באולם האיימקס היה הסאונד של הסרט. יש בו המון דינמיות, הוא בונה את האווירה ואף הצליחו גם לשלב את הפסקול כך שישמע שהוא מגיע מהרבה מאוד מקומות. אגב, הפסקול הצליח לשלב מוטיבים מהסרטים הקודמים בלי לעשות את זה יותר מדי מורגש. ב-"קובננט", ניסו לעשות את אותו הדבר אך זה היה ברור מדי והרגיש כאילו הסרט ממצמץ עלי באופן ישיר והוציא אותי מהחוויה. כאן, זה נעשה בטעם טוב.
הצילומים של גאלו אוליברס היו מרהיבים לכל הפחות. במהלך הסרט ישנם שוטים מהממים, כמו הספינות ליד הטבעות של כוכב הלכת. הצילום לכל אורך הסרט נעשה בצורה מדויקת שהציגה לנו את מה שבאמת חשוב להראות. למשל, בסצנה שקיי מתחבאת מהזינומורף מתחת לפלטפורמה – זה שלא הציגו לנו יותר מדי את החייזר העצים את המתח. עוד שוט נהדר בסרט היה של קיי הולכת לכיוון דלת הכניסה לתחנת המחקר לאחר הקריסה של החללית.
האפקטים הפרקטיים גם הם היו מצוינים. הזינומורפים נראו אמיתיים. התגובות של השחקנים אליהם היו משכנעות. היה אפשר ממש לחוש את הפחד, מה שכנראה בזכות העבודה עם אפקטים פרקטיים. הסצנות עם מחבקי הפנים גם כן היו נהדרות. הצליחו לגרום ליצורים האלה להרגיש כמו איום קיומי לדמויות. השוטים החיצוניים, שקרוב לוודאי הסתמכו מאוד על CGI איכותי, נראו מציאותיים. גם סצנות נוספות שהיו צריכות להסתמך על CGI נראו מעולה, כמו הקרב של ריין בזינומורפים רבים כשכיבו בתחנת המחקר את כוח הכבידה.
הסצנות שציינתי קודם הן גם דוגמה לגאונות בתסריט של אלוורז וסיגאס. הם מצליחים לקחת רעיונות ועקרונות מוכרים מסדרת "הנוסע השמיני" ולחדש אותם. בנוסף, התסריטאים גם יוצרים באופן ברור את "חוקי" הסרט. מההתחלה, מבססים רעיונות כמו חשיבות הטמפרטורה למחבקי הפנים, הצורך להיזהר מהדם החומצתי של הזינומורפים, האפשרות להדליק או לכבות את כוח הכבידה, ועוד. הרעיונות האלו מרעננים את "רומולוס" לעומת הרבה מסרטי ההמשך בסדרה, ועוזרים לו לבנות עלילה שהיא אמינה ואפקטיבית עם האימה שלה.
למרות שהביקורת הזו נכתבה עבור מי שכבר צפו בסרט, אני מפציר בכולם ללכת לראות שוב את "הנוסע השמיני: רומולוס". לדעתי זהו סרט האימה הטוב ביותר שיצא השנה (לפחות עד כה). הבימוי של אלוורז מצוין כמו תמיד והוא הצליח להביא לסרט הזה המון מקוריות, תוך כדי יצירת סרט שעדיין מאוד איכותי. הוא לא מושלם, אך אני חי בשלום עם הטענות שלי לסרט. יש בו מספיק דברים חיוביים אחרים שגורמים לי לרצות לחזור לראות אותו שוב באולם הקולנוע.
