המשפט האחרון של קפקא
בשנת 2007 נפתחה תיבת פנדורה משפטית בארצנו. עם פטירתה של אילזה הופה, אשר החזיקה בכתבי היד הבלתי מפורסמים של הסופר המיתולוגי פרנץ קפקא. סרט תיעודי זה מתחקה אחר דמותו של קפקא, מסלול הגעתם של כתביו למכס ברוד, הקשר לאילזה ומשם לביתה, חווה. כמו כן, הסרט חושף את ההליכים המשפטיים בעקבות הצוואה שכללה עיזבון, אשר בתי המשפט רואים בו נכס לאומי.
גם עבור הבקיאים בפרשה, הסרט מציע תובנות רבות. בעיניי, כצופה שטרם נחשף ליצירותיו של קפקא – היו אלה שבעים דקות מרתקות. "המשפט האחרון של קפקא" משלב במיומנות חומרי ארכיון, אנימציה מרהיבה, טקסטים מקוריים של קפקא ועדויות ליצירה שהיא בבחינת סיפור קפקאי שהתרחש בארצנו. ראוי לציין כי הטקסטים, הלקוחים מיצירות כגון "הגלגול" ו"המשפט", מעניקים רובד נוסף לסיפור המשפטי המתגלגל ומעגנים אותו בתוך היצירה הקפקאית המקורית.
בין מעלותיו הבולטות של הסרט ניכרת יכולתו להציג את פרשת כתבי קפקא בבתי המשפט באופן מאוזן. אין משוא פנים כלפי אף אחד מהצדדים המעורבים, בין אם מדובר בספרייה הלאומית, בארכיונים מחוץ לארץ או במשפחת הופה. חשוב להדגיש כי הסרט מעניק עומק לדמותם של בני משפחת הופה, אשר הוצגו לאורך השנים בתקשורת באופן שטחי ושלילי באופן חד-משמעי.
אין בפי מילת ביקורת על "המשפט האחרון של קפקא", סרטו החדש של אלירן פלד. מדובר ביצירת מופת מרשימה של הקולנוע התיעודי. התחושה שליוותה אותי בצאתי מאולם הסינמטק בחיפה היא שכולנו קפקא, החיים במציאות קפקאית. בכל רגע עלולה המציאות להתהפך עלינו, ונמצא את עצמנו בתוך אבסורד בלתי-מוסבר, בדומה למציאות הנוכחית בארץ.
מופע טוטאל
חיבורו העמוק של רועי אסף לתיאטרון, לקברט ולקולנוע ניכר בבכורתו כבמאי ותסריטאי של סרט עלילתי. לאחר שנים בהן הופיע על המסך כשחקן בלבד, הגיע העת בה הוא נוטל תפקיד משמעותי גם מאחורי המצלמה. "מופע טוטאל" מגולל סיפור על אפקט פרפר שחווה אסי, מורה לדרמה בתיכון, המשתף את תלמידיו בחוויותיו מימי מלחמה. טרגדיה נפרשת לנגד עינינו, כאשר אסי הופך בהדרגה לאויב הגדול ביותר של עצמו.
האירועים בכיתת הדרמה מושכים את תשומת ליבם של צרכני תרבות ממעמד חברתי-כלכלי גבוה, המגיעים במיוחד למועצה המקומית בדרום כדי לצפות במופע הקברט של אסי. גיבורנו, שכבר זמן-מה מעלה ביישובו מופעי קברט צנועים, מוסיף לסרט את הממד התיאטרלי המובהק.
לצד אסף מככבים בסרט אורנלה נס בתפקיד נטלי, אשתו של אסי, ואורי גבריאל בתפקיד יצחק, אביו. משחקם של השחקנים משכנע ומדויק ברובו, למעט רגעים ספורים בהם הגשת הטקסט נדמית מעט מאולצת. הערה זו היא למעשה הביקורת היחידה הראויה לציון בהקשר הקולנועי.
צלם הסרט, סער מזרחי, מעניק למסך הקולנוע תשעים דקות של צילום מרהיב. התרחשות העלילה בדרום המדברי מזמנת תצלומי נוף מרשימים של קרקע החול הצהובה אל מול השמים הכחולים והעזים, ניגוד צבעים המענג את העין. צילומי הפנים מרשימים אף הם, כאשר לאורך הסרט משובצות סצנות המצולמות בשוטים ארוכים ומורכבים. אלה כוללות מונולוגים עוצמתיים של אסי בצילום סטטי, או תנועות מצלמה דינמיות בין תפאורת ההצגה במתנ"ס המקומי. איכות הצילום המהפנטת מצדיקה בהחלט את זכיית הסרט בפרס אופיר בקטגוריה זו.
הפן הקולי של החוויה הקולנועית מרשים באותה מידה. הדיאלוגים נשמעים צלולים ומדויקים, והעריכה הקולית מוקפדת. פסקול הסרט המקורי מאת עדי דויטש נושא אופי תיאטרלי ומעצים את אווירת הקברט.
"מופע טוטאל" הוא יצירה מרשימה, המקבלת משנה תוקף בתקופתנו. אף שהתסריט נכתב עוד לפני 2022 (על פי ראיון שפורסם ב"כלכליסט"), הסוגיות העולות בסרט – הכלת דעות שונות, חופש הביטוי ושימור מערכות יחסים חרף מחלוקות – רלוונטיות כיום יותר מתמיד. בעידן של שיח מקוטב, יציאת הסרט לאקרנים בעת הזו נדמית כמעין שליחות של אסף להעביר את מסריו כשהציבור זקוק להם ביותר.
