קטגוריה: סרטים

היסטוריית הקולנוע בשלושים השנים האחרונות מלאה באדפטציות לא מוצלחות של משחקי הוידיאו. החל מ"האחים סופר מריו" שיצא ב-1993, עד "בורדרלנדס" שיצא השנה. אחרי שנים רבות שבהן החברה/האולפן פיתחו סרט של "סוניק הקיפוד", אי שם ב-2018 הציבור הרחב נחשף לראשונה לעיצוב הדמות האייקונית, והזדעזע כקולקטיב. תגובת הנגד הייתה כל כך חזקה שיצרה מה שבעיני אפשר לכנות כתקדים, כאשר הסרט נדחה בחצי שנה כדי "לתקן" את העיצוב. לקראת תאריך היציאה המקורי בנובמבר 2019, הטריילר שוחרר מחדש, העיצוב של סוניק הפך ליותר נאמן למקור, והתגובה הציבורית הייתה אוהדת. רגע לפני מגיפת הקורונה, הסרט הראשון יצא במה שכבר אפשר להגדיר כפרנצ'ייז.

לפעמים, הגבול בין החיים ובין המוות אכזרי יכול להתבטא באופנים הכי משונים. עבור סבתו של אדיר מילר, שורדת שואה ילידת הונגריה, הגבול התבטא בטבעת זהב עדינה שהציעה לנאצי המאיים על חייה שלה ושל ביתה תמורת שחרורן. אדיר מילר מעבד את הסיפור המדהים לקולנוע בסרטו החדש "הטבעת". העלילה כוללת גם את המסע חזרה להונגריה לאיתור הטבעת. זוהי גם הפעם הראשונה בה הוא לוקח חלק בתפקיד במאי. מצטרפים אליו בבימוי צמד האחים פז, הידועים מסרטים כמו "תוכנית א'", "הגולם" ו"ג'רוזלם".

אזהרת טריגר: הטקסט מתמקד בסרטים העוסקים בתקיפה מינית

"יופי מסוכן" נראה כמו סרט מהפכני מהשנה האחרונה – הוא הצליח להביא לשיח הציבורי את ז'אנר האימה הגופנית (Body horror). זאת אפילו בקנה מידה של הערכות שיהיה מועמד בטקסי האוסקר הקרובים, כאשר האקדמיה ידועה בחוסר כבוד לז'אנר האימה באופן כללי. יש לציין ששיח כזה לא נראה מאז סוף שנות השמונים, עם הרימייק של הבמאי דייוויד קרוננברג לסרט "הזבוב" עם השחקן הענק ג'ף גולדבלום.

הזכייה של "אנורה" בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן במאי האחרון היתה אפופה מסתורין. זאת משום שעד הסתיו, לא היו הקרנות של הסרט מחוץ לקאן. נוסף על כך, הטריילר לסרט שוחרר לראשונה רק ביולי. כל שהיה ידוע עליו היה יוצר הסרט והקונספט שלו. זהו הסרט השמיני של שון בייקר, שידוע מסרטים כמו "טנג'רין" ו"פרויקט פלורידה". סרטיו ידועים בעיסוקם באוכלוסיות מוחלשות, מה שמוביל לקונספט של "אנורה". הסרט מספר על אנורה (שמקצרת את שמה בסרט לאני), עובדת מין בברוקלין שנישאה לוניה, בנו הצעיר של בעל הון רוסי.

אין זה סיפור בנוסח סינדרלה, למרות מה שאנורה עצמה חושבת בתחילת הסרט. בדומה לסרטים האחרים של בייקר, המציאות פוגשת אותה. זה מתבטא בהורי בעלה החדש שמגיעים מרוסיה כדי לבטל את הנישואין.

אחרי ההצלחה המסחרית המסחררת של "טריפייר 2" בקופות לפני שנתיים, מיד היה ברור כי זאת רק ההתחלה של פרנצ'ייז האימה הגדול הבא. בסתיו האחרון, יצא סרט ההמשך "טריפייר 3". הדבר האחרון שציפיתי אליו זה שהוא לא רק ישחזר את הצלחת הסרט השני, אלא יתעלה עליו בענק. לעומת הסרט השני שהרוויח בכל העולם בערך חמישה עשר מיליון דולרים בכל העולם, הסרט השלישי הרוויח כמעט תשעים. הפופולריות שלו במדינות כמו ארצות הברית הייתה כל כך אדירה, כך שמעריכים אפילו שילדים מתחת לגיל 18 קנו כרטיסים ל"רוז הרובוטית" כדי להיכנס להקרנות של "טריפייר 3". עם כל ההצלחה הזו, עולה השאלה האם איכות הסרט מצדיק את כל זה. במילה אחת, כן. בכמה מילים, המשיכו לקרוא.

אחרי קריירה מצליחה בתחום סדרות הטלוויזיה, דנה מודן פורצת לתחום הקולנוע עם סרטה "הנכס". הסרט מבוסס על הרומן הגרפי מאת אחותה, רותו מודן. העלילה מספרת על רגינה ומיקה, סבתא ונכדה, בגיחה לוורשה בעקבות נכס שהמשפחה אבדה בשואה. רבקה מיכאלי ושרון סטרימבן מגלמות את התפקידים הראשיים. בגלל עצם התרחשות הסרט בפולין, משתתפים בסרט גם השחקנים הפולנים אנדג'ה סאוורין ופיוטר פאצ'ק. אורי הוכמן מגלם קרוב משפחה רחוק של רגינה.

אם רבים מסרטי הקולנוע העלילתיים של שנת 2024 התאפיינו באבל, כמעין סממן לתקופה החברתית שאנו חיים בה, "עיד" באופן טבעי מערער את הסטטוס-קוו הזה. הסרט מציג סיפור אישי של עיד, צעיר בדואי מהעיר רהט. נדמה כי כל חייו שורטטו מראש – הוריו בנו לו בית ומצפים ממנו להינשא בחתונת בדל (נישואי חילופין). הקונפליקט המרכזי נובע מתסכולו של עיד על חוסר השליטה בחייו, במיוחד לאור חלומו להיות מחזאי ואהבתו לדוניא הפריזאית, עמה הוא מנהל רומן מקוון. בו זמנית, עיד מתמודד גם עם חוסר התמיכה מסביבתו בעקבות פגיעה שעבר בהתבגרות.

השנה היא 2020. בעקבות מגפת הקורונה ותקופות הסגרים הממושכים, שירותי סטרימינג כמו דיסני פלוס זכו להצלחה ענקית. סרטים כמו "מואנה" המקורי נצפו אינספור פעמים, עד שבדצמבר הוכרזה סדרת המשך לסרט שהייתה מיועדת לצאת ב2023 (מה שלא קרה). בפברואר השנה, בוב איגר (מנכ"ל דיסני) הכריז שהסדרה עובדה מחדש לכדי סרט המשך שיצא בקולנוע. יש לציין כי ממה שידוע לציבור, רק ביוני האחרון סיימו להקליט דיאלוג לסרט.

כל הסימנים מעידים על סרט המשך שנוצר בחופזה ותחת לחץ. אני אישית צופה שבקרוב נגלה על פגיעות רבות בעובדי האנימציה בעקבות הפקת הסרט בחיפזון, בדומה לדיווחים על "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש". עם זאת, קיים הבדל מאוד משמעותי בין הסרט שציינתי קודם לבין "מואנה 2". סרט ההמשך הזה הוא באיכות ירודה, משעמם והכי חשוב – נראה כמו סימן מחריד לעתיד לא רק של אנימציה, אלא קולנוע בכלל.