קטגוריותמוזיקה

GNX (Kendrick Lamar) – ביקורת

ביום שישי האחרון, הדבר האחרון שציפיתי לשמוע הוא זה שקנדריק למאר משחרר אלבום חדש. כבר קרוב לעשור הראפר הרגיל אותנו למרווחי זמן מכובדים בין האלבומים שהוא מוציא. אמנם עברו כבר מעל שנתיים וחצי מאז האלבום המלא הקודם, “Mr. Morale and the Big Steppers“, השנה הייתה סוערת מאוד עבור קנדריק. חידוש המריבה שלו עם דרייק הניב שירים ענקיים כמו “Not Like Us“, שהוא ספציפית גם מועמד ללא מעט פרסי גראמי (כולל שיר השנה). בנוסף לזה, חמש שנים ארוכות בין “DAMN“ לבין “Mr. Morale“.

לאלבום החדש קוראים “GNX“, והוא מחווה להיפ-הופ מהחוף המערבי (West coast) ולג’י-פאנק (G-funk). מדובר כאן באלבום הכי קצר של קנדריק, ואורכו קצת פחות משלושת רבעי שעה. יש לאלבום שני מפיקים עיקריים. הראשון הוא Sounwave, שהתחיל לעבוד עם קנדריק כבר ב2011. זהו האלבום הראשון שבו הוא מעורב בהפקת כל השירים. המפיק השני הוא לא-פחות מג’ק אנטונוף, שידוע בעיקר מעבודתו עם זמרות פופ כמו טיילור סוויפט ולנה דל ריי. אנטונוף התחיל לעבוד עם קנדריק השנה, כשהפיק את “6:16t in LA “.

קטגוריותמוזיקה

The Last Will and Testament (Opeth) – ביקורת

מאז הוצאת אלבומם האחרון “In Cauda Venenum” לפני כחמש שנים, להקת אופת’ עברה טלטלות רציניות. מעבר לקורונה שהשפיעה עליהם כמו על כולנו, הלהקה נפרדה ב2021 מהמתופף מרטין אקסנרוט (Martin Axenrot) – אשר היה חלק מהלהקה מאז 2005 (בפועל, הוא התחיל לנגן עם הלהקה בסבב ההופעות של האלבום “Ghost Reveries”). השנים מאז היו שקטות, עד לספטמבר 2022 כשהודיעה הלהקה על הצטרפות ולטרי וייריינן (Waltteri Väyrynen, ידוע מצ’ילדרן אוף בודום). הכרזה זו הובילה לתקופה נוספת של שקט, עד תחילת חודש אוגוסט האחרון בו הלהקה הודיעה על יציאת אלבומם החדש “The Last Will and Testament”.

קטגוריותסרטים

יופי מסוכן (2024) – ביקורת

מאז ש"יופי מסוכן" הוקרן בפסטיבל "קאן" השנה, הסרט סיקרן אותי. הקונספט של סם ניסיוני שיוצר גרסה צעירה יותר שלך מלכתחילה נשמע מרתק. ככל שהזמן התקדם מאז מאי, והסרט התחיל לקבל הפצה בינלאומית רחבה יותר, הציפיות שלי רק הלכו וגדלו.

עלילת הסרט מספרת על אליזבת ספרקל (דמי מור), שחקנית שמגלה בגיל 50 כי מחליפים אותה בתוכנית הטלוויזיה שלה. הצלחת התוכנית, והתהילה שזכתה לה בעבר כשחקנית, כבר לא משנה עבור מפיקי הטלוויזיה ובעלי המניות המיזוגניים.

קטגוריותסרטים

אחרי שמונה שנים ולקראת ההמשך: איך הסרט “מואנה” המקורי מחזיק מעמד במבחן הזמן?

כשהתחלתי לצפות לראשונה ב"מואנה", הופתעתי לגלות על עצמי שכבר הכרתי את רוב השירים. מצד אחד, זה נכון שעברו כמה שנים טובות מאז יציאת הסרט – אך נמנעתי ממנו עד לאחרונה. אין לי סיבה טובה לכך, פשוט לא יצא לי לצפות בו. הסרט ישר קנה אותי בקסם שנקרא לין-מנואל מירנדה. אין מה לעשות, אני שבוי לשירים שלו בכל יצירה שראיתי – בין אם זה פרויקטים שלו המחזמר "המילטון" או הסרט "אנקנטו".

השירים שלו ב"מואנה" עובדים פשוט נפלא. תמיד נהניתי לשמוע אותם, גם מבלי לצפות בסרט לפני. בין אם זה חשיפה באמצעות בת משפחה ששמעה את הפסקול בלי הפסקה למשך קיץ שלם, או שירים שנהיו ויראליים. עם זאת, בעת הצפייה בסרט השירים מקבלים תפקיד מהותי בעלילה ומשרתים אותה היטב.

קטגוריותסרטים

להיות גודריץ' (2024) – ביקורת

“להיות גודריץ'“ הוא סרטה השני של הבמאית והתסריטאית האלי מיירס-שאייר. הסרט מספר על אנדי גודריץ' (מייקל קיטון), סוחר אמנות בן 60 מלוס אנג׳לס שנאלץ לשמש כאב בפעם הראשונה בחייו. אשתו השנייה נעמי אשפזה את עצמה במכון גמילה, והמציאות הזאת מכריחה אותו לטפל בילדיו הצעירים. כחלק מהתפקיד החדש שלו כאבא, הוא מנסה גם לשקם את הקשר שלו עם ביתו מנישואים קודמים, גרייס (מילה קוניס). מעבר לשני השחקנים שציינתי קודם, מופיעים בסרט גם קווין פולאק, אנדי מקדואל ונועה פישר הישראלית, בין היתר.

קטגוריותסרטים

החייל הנעלם (2023) – ביקורת

"החייל הנעלם" מדגים אפקט פרפר של מעשה בסדר גודל קטן שהופך למשבר בינלאומי. עידו טאקו מגלם את שלומי אהרונוב, חייל בן 18 שעורק ממבצע ברצועת עזה – על מנת להתאחד בתל אביב עם אהובתו, שירי. שרשרת הפיקוד בצה"ל השתכנע ששלומי נחטף בשדה הקרב ובשבי בעזה. יוצרי הסרט הם דני רוזנברג ועמיר קליגר אשר כתבו את התסריט, ורוזנברג מביים. משחקים בסרט גם אפרת בן צור, מיקי רייס ותיקי דיין.

יש לציין כי הסרט הופק לפני ה7.10. הוא הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה39 של חיפה, ואף זכה שם בתחרות העלילתית הישראלית. בפרסי האופיר של שנת 2023, הסרט זכה בקטגוריית הצילום הטוב ביותר.

קטגוריותסרטים

אמיליה פרז (2024) – ביקורת

מהדקה הראשונה של הסרט, "אמיליה פרז" לא חושש להסתיר מהקהל בדיוק איזה סגנון הובא למסך. מדובר במחזמר מלודרמטי שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, אבל עדיין מספק ריגושים לאורך כל הדרך. הבמאי הצרפתי ז'אק אודיאר מביא את הכישרונות שלו מתחום האקשן לכדי סרט שבו סצנות המוזיקה מחליפות את הפעלולים.

העלילה מספרת על ריטה, עורכת דין בפרקליטות במקסיקו. יום אחד היא מקבלת שיחת טלפון מסתורית עם הצעה לעבודה רווחית ביותר. היא נפגשת עם ראשת קרטל, שהיא אישה טרנסג'נדרית בארון. היא מבקשת מריטה לסייע לה בשלבים האחרונים בתהליכי התאמה מגדרית – ובכלל להיעלם מעולם הפשע כדי להפוך לאישה שרצתה להיות כל חייה. ראשת הקרטל לשעבר מאמצת זהות חדשה בתור אמיליה פרז, ומבקשת שוב את עזרתה של ריטה כדי להתאחד עם ילדיה.

קטגוריותסדרות

רגע לפני שהסדרה חוזרת: מה קרה בעונה הראשונה של "ארקיין" ולמה זו יצירת מופת (ספוילרים)

דברי פתיחה

הדבר הראשון שחשוב לי לציין בטקסט הזה הוא שאין לי שום עניין במשחק המחשב League of Legends. אין לי כוונה לזלזל במשחק, אלא זה עניין של טעם אישי. עם זאת, כשיצאה הסדרה "ארקיין" נדהמתי מהעלילה הסוחפת, האנימציה ההיברידית המהפנטת, צוות הדיבוב המוכשר ועוד – כל זאת למרות היותה הסדרה ספין-אוף של משחק המחשב. בעת צפייה חוזרת בעונה הראשונה לקראת השנייה, שעתידה להתחיל בקרוב מאוד בנטפליקס, הרגשתי שוב את אותה הצמרמורת האדירה שחשתי לפני שלוש שנים כשצפיתי לראשונה בסדרה.

תסריט הסדרה נכתב באופן שהוא פשוט מופתי. למרות שאורך הסדרה מקביל ל3 סרטים באורך מלא, הפרקים נכתבו בצורה שבהחלט מתאימה לסדרה – זאת בניגוד להרבה סדרות שמיועדות לסטרימינג. מבנה העלילה, שמחולק לשלושה חלקים עיקריים כאשר כל חלק שודר בזמנו מדי שבוע, מצליח ליצור שלוש מערכות נהדרות.  הפרקים מרגישים נפרדים זה מזה, וכל פרק מסתיים בצורה מספקת.