תגית: אימה

כששמעתי לראשונה שיוצא רימייק אמריקאי לסרט "אל תוציא מילה", לא התלהבתי במיוחד. אמנם עדיין לא ראיתי אז את הסרט המקורי, אך העובדה שיוצא רימייק לסרט שיצא לפני שנתיים נשמעה מאוד לא נחוצה. רק אחרי שהרימייק יצא בקולנוע, מצאתי את הזמן לראות את המקור. גילוי נאות: לא הכי אהבתי את הסרט המקורי.

במהלך ההקרנה של "רצח ממבט ראשון" הייתי המום. היה לי קשה להאמין במה אני רואה: סרט מסוג שכמעט ולא מגיע לארץ. מדובר בסרט שלוקח השראה ממגוון מקורות כמו סרטי ניצול (exploitation film) קלאסיים של שנות השבעים, זרם הקיצונות הצרפתית החדשה ואף יתכן שזה יכול היה להשתלב טוב בתוך פרויקט "גריינדהאוס" של טרנטינו ורודריגז. בהרבה רגעים הרגשתי השראה ענקית במיוחד מהסרט "מתח גבוה" הצרפתי (High Tension/Switchblade Romance). עכשיו אפנה ישירות אליך – מי שקורא.ת עכשיו – אם אלו סרטים או סגנונות שאהובים עלייך, אפשר להפסיק לקרוא כבר כאן ופשוט ללכת לראות את "רצח ממבט ראשון".

ידעתי מראש ש-"הנוסע השמיני: רומולוס" יהיה סרט טוב. הרפרטואר של הבמאי פדה אלוורז מצוין, ושותפו לתסריט רודו סיגאס הביאו לנו סרטי אימה מעולים כמו "מוות רצחני" ו"לא לנשום". למרבה מזלי, אכן לא התאכזבתי מ-"רומולוס". מעבר להיותו סרט טוב, הוא הצליח להיות הסרט המפחיד הראשון בסדרת "הנוסע השמיני" מאז המקורי אי שם לפני 45 שנים. הסרט מעורר פחד במגוון דרכים, החל מאווירה מלחיצה מתמדת מהרגע שהצעירים עולים לתחנת המחקר הנטושה בחלל, ועד לג'אמפ סקיירס מאוד אפקטיביים שלחלוטין לא הרגישו זולים.

מה יקרה כשאסתכל עמוק בפנים על עצמי?

מי אני באמת?

האם יש לי שליטה על חיי?

איך אני אוכל לקבל את עצמי?

מה אם הייתי בן אדם אחר?

השנה היא 1979. לפני שנתיים, נראה שכללי המשחק של המדע הבדיוני השתנו עם ההצלחה המסחרית של "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקס. בקיץ הנוכחי, יוצא הסרט "הנוסע השמיני". זהו סרטו השני של במאי קטן בשם רידלי סקוט והוא זוכה להצלחה ענקית אך התגובות אליו חלוקות. עם הזמן, הסרט מקבל יותר ויותר הכרה בתור מה שהוא – סרט פורץ דרך במדע הבדיוני. הוא משלב את ז'אנר האימה בצורה מופתית וללא ספק הגיע לו הסלוגן "In space, no one can hear you scream".

לפני שנתיים קיבלנו הפתעה קולנועית נהדרת עם שני הסרטים הראשונים בטרילוגיית "X". הסרט הראשון בטרילוגיה היה מעין מחווה לסרטי סלאשר של שנות השבעים כמו "המנסרים מטקסס" והסרט השני "פרל" שימש כמבט פנים על הנבלה פרל.  "MaXXXine" מתאר את החיים של הגיבורה לאחר האירועים הטראומתיים ב-"X". כרגיל, מיה גות' מבצעת את תפקידה בצורה יוצאת דופן. אמנם יש בסרט החדש פחות מונולוגים לעומת "פרל", כוחה של גות' כשחקנית יוצאת מן הכלל מורגש בכל סצנה.

אחת ההפתעות הגדולות מפסטיבל קאן ב-2021 היתה הזכייה של "טיטאן" בפרס היוקרתי דקל הזהב. הפרס בשנים האחרונות חולק לסרטים נגישים יותר כמו "פרזיטים" של בונג ג'ון הו, "משלוש העצבות" של רובן אוסטלונד ו-"אנטומיה של נפילה" של ז'וסטין טרייה. הזכייה של "טיטאן" משמעותית במישורים רבים – מדובר בבמאית השנייה בהיסטוריה שזכתה בפרס, וביצירת קולנוע מאוד מטרידה ופרועה. הסרט היה כה מטריד עד שהופצה אזהרת תוכן בהקרנות בפסטיבל הסרטים חיפה.

עברו כמעט 8 שנים מאז שהעולם כולו הכיר את הבמאית הצרפתית ג'וליה דוקורנו. היא פרצה לעולם פסטיבלי הקולנוע אי שם ב-2016 עם סרט הבכורה שלה "נא" – הידוע באנגלית כ-"Raw" וכ-"Grave" בצרפתית. זהו סרט התבגרות על ז'וסטין בת ה-16, שמתחילה לימודי וטרינריה במוסד משובח בו לומדת גם אחותה הגדולה אלכסיה. אחרי טקס חניכה טראומתי, הצמחונות שליוותה את ז'וסטין כל חייה מתערערת כשהיא נאלצת לאכול כבד נא של ארנב. חוויה זו מפתחת אצלה תיאבון לבשר והיא עוברת מטמורפזה מנערה "רגילה" לקניבלית.

זהו סרט עשיר בכל מובן אפשרי. הסאבטקסט שלו יכול להתפרש כסרט פמיניסטי וקווירי רדיקלי ובלתי מתפשר.