תגית: דרמה

במציאות מקבילה לחברה הישראלית שאנו מכירים, מתרחש “חלב”, סרטה המרתק של הבמאית מאיה קניג. אמנם הסביבה דומה מאוד לישראל שלנו, אך ההבדל המהותי טמון בקיומה של חברה בשם “שביל החלב” – תאגיד שמסרסר נשים ממעמד כלכלי חלש לייצור תעשייתי של חלב אם. בלב העלילה עומדת טאלה, אותה מגלמת הילה רוח בתפקיד הקולנועי הראשון שלה, מוזיקאית אינדי לא מצליחה ואם טרייה, שבעקבות משבר כלכלי מתחילה לעבוד בשביל התאגיד המפוקפק. אך כאשר טאלה מוצאת את עצמה נתקלת בפנים אל פנים עם האישה שמקבלת את חלב האם שלה, העלילה מקבלת תפנית מרתקת.

מסעו של טימותי שאלמה לאורך השנים ממצב אותו כשחקן המשמעותי של דור ה-Z, ותפקידו כבוב דילן בסרט הביוגרפי החדש "אנונימי לגמרי" מבסס קביעה זו. ג'יימס מנגולד, במאי קולנוע אקלקטי שלפני עשור ביים סרט ביוגרפי על הזמר ג'וני קאש, ניצב בראש הפרויקט. זהו סרטו הראשון שבו הוא נושא בתפקידי הבימוי, הכתיבה וההפקה. עלילת הסרט מתארת את עלייתו של דילן לתהילה בראשית שנות השישים ואת מעברו לנגינה בכלים אלקטרו-אקוסטיים במחצית העשור.

רבים הם הסרטים העוסקים בנקודת מבטה של משפחה או דמויות החיות בבית רדוף רוחות. סרטו החדש של סטיבן סודרברג, שאינו מוכר כלל כיוצר סרטי אימה, עוסק דווקא בנקודת מבטה של הרוח הרודפת את הבית. המצלמה בסרטו החדש, "נוכחות", מציגה מבט בגוף ראשון של אותה רוח. היא מצולמת באופן ידני, כאילו המסך משקף את מבטה. כדי להבדיל בין נקודת המבט האנושית לבין הרוח, יוצרי הסרט בחרו להשתמש בעדשה רחבה יחסית עם מעט אפקט "עין דג" (Fish eye).

השם המקורי של הסרט בצרפתית מציג משחק מילים על הביטוי שתורגם לשם בעברית. בצרפתית, הסרט נקרא "L'amour ouf", בעוד שזהו משחק על המונח L'amour fou – אהבה משוגעת. האהבה בסרט היא יותר ממשוגעת, היא כואבת. האובססיה של שתי הדמויות הראשיות, אחת כלפי השנייה, מצליחה להיות בו זמנית כוח-על המעגן אותם בקרקע המציאות ומרחיק אותם מייסוריהם, וגם מקור אדיר לכאב. האהבה בסרט היא ממש כמו "אוף" גדול עבור הגיבורים שלנו.

המשפט האחרון של קפקא

בשנת 2007 נפתחה תיבת פנדורה משפטית בארצנו. עם פטירתה של אילזה הופה, אשר החזיקה בכתבי היד הבלתי מפורסמים של הסופר המיתולוגי פרנץ קפקא. סרט תיעודי זה מתחקה אחר דמותו של קפקא, מסלול הגעתם של כתביו למכס ברוד, הקשר לאילזה ומשם לביתה, חווה. כמו כן, הסרט חושף את ההליכים המשפטיים בעקבות הצוואה שכללה עיזבון, אשר בתי המשפט רואים בו נכס לאומי.

מי אתה, רובי וויליאמס? לפני שצפיתי בסרט החדש, המשמש כביוגרפיה חלקית של הזמר, לא ידעתי המון עליו. הכרתי כמה מהשירים מקריירת הסולו שלו, ידעתי על הופעותיו בארץ, אבל לא הרבה מעבר לזה. בניגוד לסרטים ביוגרפיים אחרים, של אמנים כמו פרדי מרקורי או איימי וויינהאוס, מדובר בסיפור שנדמה שהוא פחות מוכר לציבור הרחב (לפחות למי שכמוני לא צפו בסדרת הדוקו של נטפליקס).

ביילי (ניקיה אדמס) היא נערה מרדנית בת 12 שמרגישה אבודה בחייה. היא מתגוררת עם אביה ואחיה הגדול בקנט, אזור פריפריאלי בדרום אנגליה. אביה, באג (בארי קיוגן), מודיע לביילי על כך שהציע נישואין לקיילי, מה שמרגיז אותה. ביילי רוצה להשתתף עם אחיה הגדול, האנטר (ג'ייסון בודה) וחבריו במסעות בהם הם לוקחים את החוק לידיהם, אבל נדחית בגלל גילה הצעיר. למרות הדחייה, ביילי עוקבת אחריהם ולאחר שהיא בורחת לשדה במקום לחזור הביתה – היא פוגשת את בירד (פרנץ רוגובסקי). למרות שהוא משמעותית מבוגר ממנה, בירד הוא איש תמים שמציע לביילי ידידות.

סרטו החדש של הבמאי הספרדי הענק אלמודובר, "החדר הסמוך" אינו חושש להתעמת עמך כצופה. הסרט מעלה שאלות מוסריות קשות, ואינו קל לעיכול בלשון המעטה. עלילתו סובבת שתי דמויות שמתחדש ביניהן קשר אחרי שנים ארוכות של נתק. הדמות הראשית היא אינגריד (ג'וליאן מור), סופרת מצליחה שזה עתה פרסמה ספר חדש על הקשר שלה עם המוות, וכמה היא חוששת ממנו. הדמות השנייה היא מרתה (טילדה סווינטון), צלמת מלחמה החולה בסרטן, שלא נשאר לה זמן רב בחיים. מרתה מבקשת מאינגריד ללוות אותה בחודש האחרון לחייה, ולהיות בחדר הסמוך אליה כשבאחד הימים היא תבחר ליטול את חייה.