אזהרת טריגר: הטקסט מתמקד בסרטים העוסקים בתקיפה מינית
"יופי מסוכן" נראה כמו סרט מהפכני מהשנה האחרונה – הוא הצליח להביא לשיח הציבורי את ז'אנר האימה הגופנית (Body horror). זאת אפילו בקנה מידה של הערכות שיהיה מועמד בטקסי האוסקר הקרובים, כאשר האקדמיה ידועה בחוסר כבוד לז'אנר האימה באופן כללי. יש לציין ששיח כזה לא נראה מאז סוף שנות השמונים, עם הרימייק של הבמאי דייוויד קרוננברג לסרט "הזבוב" עם השחקן הענק ג'ף גולדבלום.
"החייל הנעלם" מדגים אפקט פרפר של מעשה בסדר גודל קטן שהופך למשבר בינלאומי. עידו טאקו מגלם את שלומי אהרונוב, חייל בן 18 שעורק ממבצע ברצועת עזה – על מנת להתאחד בתל אביב עם אהובתו, שירי. שרשרת הפיקוד בצה"ל השתכנע ששלומי נחטף בשדה הקרב ובשבי בעזה. יוצרי הסרט הם דני רוזנברג ועמיר קליגר אשר כתבו את התסריט, ורוזנברג מביים. משחקים בסרט גם אפרת בן צור, מיקי רייס ותיקי דיין.
יש לציין כי הסרט הופק לפני ה7.10. הוא הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה39 של חיפה, ואף זכה שם בתחרות העלילתית הישראלית. בפרסי האופיר של שנת 2023, הסרט זכה בקטגוריית הצילום הטוב ביותר.
"אם את לא יכולה למצוא חבר, תיצרי לך חבר."
השורה הבאה נאמרת לדמות הנושא, מאי, בתחילת הסרט. למאי יש עין עצלה ופזילה, מאפיינים שמובילים לכך שאימה מכריחה אותה לעטות רטייה החל מילדותה. היא מתקשה במהלך כל חייה למצוא חברים, וחברתה היחידה היא בובת חרסינה בשם סוזי שממוסגרת בתיבת זכוכית – עוד דבר שאימה מעניקה לה בילדות. הסרט לוקח אותנו בדקות הראשונות החל מהילדות הישר למאי בבגרותה, והיא עובדת כעוזרת של וטרינר. היא עדיין מאוד בודדה, והחברה היחידה שיש לה היא סוזי הבובה. במהלך הסרט, היא מנסה ליצור חברויות חדשות למרות קשייה החברתיים בעקבות בדידותה.
כששמעתי לראשונה שיוצא רימייק אמריקאי לסרט "אל תוציא מילה", לא התלהבתי במיוחד. אמנם עדיין לא ראיתי אז את הסרט המקורי, אך העובדה שיוצא רימייק לסרט שיצא לפני שנתיים נשמעה מאוד לא נחוצה. רק אחרי שהרימייק יצא בקולנוע, מצאתי את הזמן לראות את המקור. גילוי נאות: לא הכי אהבתי את הסרט המקורי.
בארצות הברית, לשוטרים יש את הסמכות לבצע חילוט נכסים – רק על בסיס חשד לעבירה על החוק. אם או בלי כתב אישום, לעזאזל עם הזכות להליך הוגן. מציאות זו עומדת במרכז “רבל רידג’”, סרטו החדש של ג’רמי סולנייה. סולנייה ידוע מעבודתו הקודמת על סרטים כמו “Green Room”, “Blue Ruin” ו-”Murder Party”.
לסולנייה יש את היכולת לקחת קונספט פשוט ולהפוך אותו למשהו עצום. במקרה הזה מסופר על טרי, חייל מארינס לשעבר, שמשטרה מושחתת בעיירה קטנה גונבת לו עשרות אלפי דולרים – כשהוא היה בדרך לשלם על ערבות לבן דוד שלו. משם, העלילה מתפתלת כאשר מתגלים פרטים על עד כמה השחיתות בעיירה הזו מושרשת.
במהלך ההקרנה של "רצח ממבט ראשון" הייתי המום. היה לי קשה להאמין במה אני רואה: סרט מסוג שכמעט ולא מגיע לארץ. מדובר בסרט שלוקח השראה ממגוון מקורות כמו סרטי ניצול (exploitation film) קלאסיים של שנות השבעים, זרם הקיצונות הצרפתית החדשה ואף יתכן שזה יכול היה להשתלב טוב בתוך פרויקט "גריינדהאוס" של טרנטינו ורודריגז. בהרבה רגעים הרגשתי השראה ענקית במיוחד מהסרט "מתח גבוה" הצרפתי (High Tension/Switchblade Romance). עכשיו אפנה ישירות אליך – מי שקורא.ת עכשיו – אם אלו סרטים או סגנונות שאהובים עלייך, אפשר להפסיק לקרוא כבר כאן ופשוט ללכת לראות את "רצח ממבט ראשון".
כחצי עשור עבר מאז שסרטו האחרון של הבמאי הדרום קוריאני, בונג ג'ון-הו, הסעיר את העולם. "פרזיטים" הפך להצלחה והשבחה בינלאומית ואף היה הסרט הזר הראשון שזכה בפרס "הסרט הטוב ביותר" היוקרתי בטקסי האוסקר. בארץ הסרט הצליח למכור כ-120,000 כרטיסים עד סוף שנת 2019. בסקירה נתמקד ונאיר זרקור על יכולת הסרט לעבור באופן חלק בין ז'אנרים כגון דרמה, קומדיה, מתח, פשע ואפילו אימה.
“המשרתת” הוא אחד הסרטים הכי יפים שזכיתי לראות בחיי, אם לא הכי יפה. כל צילום וצילום מרהיב, מרגיש בעל משמעות, וסיפור הסרט יפהפה. מדובר בעיבוד קולנועי לספר “Fingersmith” שמעביר את העלילה מבריטניה הוויקטוריאנית לקוריאה תחת משטר קולוניאליסטי יפני בתחילת המאה ה-20. הוא מספר על סוקי, כייסת אנאלפבית, שמגויסת להיות משרתת של יורשת יפנית עשירה בשם הידקו. סוקי צריכה לעודד את הידקו להתחתן עם נוכל קוריאני שמתחזה להיות רוזן יפני כדי לגנוב את הירושה שלה. המשימה הזו משתבשת כאשר סוקי והידקו מגלות רגשות אחת כלפי השנייה.
